ילדת גן

"אמא" ושוב
"אמא"

"אמא, תנגבי לי"

"אמא, אני צמאה"

"אמא, בואי איתי"

"אמא, שכבי לידי עד שארדם"

כל אותן "אמא" "אמא"

לעיתים כאבנים הנזרקות עליי ומגבילות את צעדיי וחירותי
בתוך שצף מחשבות, רצונות ושאיפות

אך בלילה,
כשהבית שקט
ורק אני והמקלדת ערות

אני שוב נזכרת בכל מה שחשוב בעולם הזה
וזו את.

ומתענגת על צלילי ה"אמא" "אמא" שניגנת באוזניי כל היום

ומתייסרת על הפעמים בהן לא מחאתי כפיים
או אפילו הגבתי בבוז
טיפשה שכמותי.

איך יכולתי לפספס התרחבות הלב
מעוד רגע מתוק
מילדותך הזוהרת, הממכרת

ילדת גן
שעוד מעט
על גבה יונח ילקוט.