בעיה בשני נעלמים ופתרון אפשרי

בשל המבנה הצורני, הטקסט מעדיף להיקרא במחשב או לרוחב המכשיר הנייד .

בעיה בכימיה:

הזדמנויות הן כמו בלוני הליום בכל מיני צבעים שמרחפים מעלינו. 

מה שצריך זה רק לשלוח יד למעלה ולמשוך אותם אלינו למציאות,

אבל היום גיליתי שמישהו גזר 

                                                 את 

                                                                     החוטים..

בעיה בהסתברות:               

  יש לי שקית נייר                                      שבתוכה פרות,

  אין דרך לדעת כמה                       היא עמוקה או  רח ב ה.

  בכל פעם אני שולפת מהשקית                         משהו אחר,

  הדבר שאני                                                   הכי רוצה,

  זה                                                                     אגס!

  אין דרך לדעת                                            כמה אגסים

  (אם בכלל)                                    יש בשקית שקיבלתי, 

  ומתי                                                              תתרוקן 

                                                 לגמרי

אז אני כועסת על עצמי שאיני יכולה לרחף ולתפוס בלונים.. ומתייאשת מענבים שקרנים.. כאלה שנראים כמו אגס, אבל כשנוגסים, אפשר להרגיש את העניבות שלהם.. ולפעמים מרוב מחשבות על כימיה וסטטיסטיקה.. קשה לי לקום.

פתרון אפשרי:

אקנה לי מיכל הליום ואשאף מתוכנו האצילי על בסיס יומי.