כותרת הסיפור,

נמלה

נמלה

ראיתי אותה שחרחרה עולצת. אפילו בדיצה. מדלגת אחר חברותיה בביצוע עמל יומה. כשקודמתה החישה צעדיה, הדביקה אותה.                               יום סוער היה זה: רוחות נושאות עלים הועפו על גבן הקט, אך הן התמידו במלאכתן: הסטת העלים מהשביל והזזת פגרי חברותיהן ליד פתח מחילתן.       דבקתי בנמלתי המסוימת רכנתי לבחון מהלכה. מעשיהסקרנו אותי .        ילדה קרבה למקום, נחרדתי, לשמחתי לא מעכה אותה. הגנן הגיח ובידו מכסחת דשא, למזלה, לא כסח אותה. אולם בהתקרב אליה עכביש הזדעקתי.   הוא דידה על רגליו הדקות, הזריק בגופה את רעליו והצמיתה. ינק נוזליה ללא שהייה. סיים סעודתו ופנה לדרכו. נעמדתי דוממת/, חיים מפכים התרחשו לרגליי.

נכתב על-ידי
שולה ברנע
סופרת ומשוררת
הדף נקרא 51 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי