קארמה
אָמַרְתָּ לִי שֶׁאִם רַק הָיְתָה לָךְ הִזְדַּמְּנוּת
לְהַגִּיד לוֹ בְּפַעַם הָאַחֲרוֹנָה
אֵיזֶה חָרָא שֶׁל בֶּנְאָדָם הוּא הָיָה
כְּשֶׁעָזַב אָז אוֹתָךְ כָּךְ עִם בֵּיתְכֶם הַקְּטַנָּה
לְהַרְאוֹת לוֹ, אֵיךְ לַמְרוֹת זֹאת צָמַחְתְּ
שִׁלַּמְתְּ חֶשְׁבּוֹנוֹת חַשְׁמַל וְהוֹרָאוֹת קֶבַע
הוֹצָאוֹת לַפֹּעַל, שְׂכַר דִּירָה
וְאֶת הַתַּשְׁלוּם הַחָדְשִׁי לְלִמּוּדֶיהָ
עֵינָיִךְ לָחֹת ,מְדַמְיֶנֶת אוֹתָךְ אִתָּהּ
צוֹעֶדֶת בַּמִּשְׁעוֹל הָרָחָב
בַּאֲחִיזָה חֲזָקָה בּוֹטַחַת, הִיא וְאַתְּ לָנֶצַח
וַאֲנִי חוֹשֵׁב עַל עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת
שֶׁיָּבְשׁוּ, נִרְקְבוּ וְיָבְשׁוּ שׁוּב
עַל הַטַּחַב שֶׁבִּצְבֵּץ בֵּין הַחֲרַכִּים
מְהַוֶּה מַצָּע חַמִּים וְרָטוֹב
לִזְרָעִים הַמְחַכִּים לְתוֹרָם
וְהָעֵץ שֶׁשָּׁרָשָׁיו הָעֲמֻקִּים
הוֹפְכִים אֶת מֵי הַבִּיּוּב הַתֵּל אֲבִיבִי
לְצַמֶּרֶת אַחַת מֻפְלָאָה בְּחַלּוֹנִי