זה לא שדה
("זה לא מקטרת" רנה מגריט)
שָׂדֶה הוּא מָקוֹם בּוֹ זִכְרוֹ שֶׁל
הָרֹעַ הוֹפֵךְ אוֹתוֹ לְאֶפְשָׁרִי
וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו
וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, "אָחִי,
זֶה שָׂדֶה, אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת
וְאִם לֹא הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי."
יֵשׁ שָׂדֶה אִישׁ יִמְצָא בּוֹ
נַעֲרָה וְהֶחֱזִיק בָּהּ וּמֵת
אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ
כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ צָעֲקָה
הַנַּעֲרָה אֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ.
יֵשׁ שָׂדֶה אֲנִי לְדוֹדִי
וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ, נֵצֵא הַשָּׂדֶה
נָלִינָה בַּכְּפָרִים. "זֶה לֹא שָׂדֶה"
אוֹמֵר רֵנֶה מַגְרִיט וְצוֹחֵק
"זֶה שָׂדֶה שֶׁל שִׁיר הַשִּׁירִים."
וּבְאֶמְצַע כָּל הַיֵּאוּשׁ הַזֶּה
פֶּרְפֶּטוּם מוֹבִּילֶה נִצְחִי –
שָׂדֶה עוֹרֵג אֶל רְגָבָיו הַכֵּהִים
רַכִּים נִפְתָּחִים לְאַט לִקְרַאת
הַחֹרֶף כְּמוֹ פֶּצַע יָשָׁן
שֶׁנִּדְמֶה תָּמִיד יֶשְׁנוֹ שָׁם
לְהָגִיחַ זוֹכֵר וְחַד כְּסַכִּין.