סדקים

כשהייתי שלמה, היתה רוחי ריקה כאוויר.

מי שטרם נשבר הוא בלתי חדיר.

ואחרי שנבקעתי כקרום השממה,

ייחלתי למים כאוויר לנשימה.

מילותיי הכתובות היו למצנח 

מנצלות בבטחה את זרמי הרוח.

ובתוך נפתולי שדות הקרב של חיי

שבילים אדומים של פרחים עלומים

נפרשו לפני וקישטו את סדקיי.

נכתב על-ידי
איילת
לכתוב ולשרוף
הדף נקרא 255 פעמים
אהבתי חיבבתי
4 תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי