מטענים

החלטת ללכת והלכת

ואני לא עשיתי מזה עניין

לא רציתי להוסיף משקל

על גב שנושא עליו מספיק גם ככה.

יש אנשים שאין להם פתרון,

אמרת לי והרמת את התיק הקטן

המלא עד פיצוץ. אני צריכה ללכת.

לא עצרתי אותך

הבטתי בך משתקפת בחלונות כחולים

שעננים גרו בהם בשעות היום בקיץ

ואחר כך על שמשת הרכב

לפני שנעלמת בצליל המנוע והגלגלים על החצץ

בדרך הגישה.

תמיד הייתי נקודה נעלמת באופק,

באיזורים של אף אחד. ובכל זאת,

לא עשיתי מזה עניין

אין לך ברירה מלבד לחזור