יוֹנַת אֵלֶם חֲצִי לְבָנָה

יוֹנַת אֵלֶם חֲצִי לְבָנָה נָחֲתָה עַל אֶדֶן הַחֲלוֹם שֶׁלִּי 
הִיא לֹא קִנְּנָה בְּאָזְנַי וְלֹא הִרְעִישָׁה- 
הִיא רַק הָיְתָה שָׁם וְהִבִּיטָה בִּי. 

נִזְכַּרְתִּי בַּיָּמִים בָּהֶם יְקִיצָה טִבְעִית הָיְתָה בְּגֶדֶר הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית- אָז, כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מְרעָשֵׁי קּינוּן הַצִּפּוֹרִים וּמִזְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיָּדְעָה כָּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ לְפַלֵּס דַּרְכָּהּ בֵּין חָריצֵי הַתְּרִיס וְלִירוֹת קַרְנַיִם פֹּלְשָׁניוֹת יְשִׁירוֹת אֶל תּוֹךְ האישׁוֹנים שֶׁלִּי.  
שָׂנֵאתִי אֶת זֶה.

וּבְכָל זֹאת, כְּשֶׁיּוֹנַת הָאֵלֶם מִתְיַשֶּׁבֶת אֶצְלִי 
אֲנִי מְגַלָּה שֶׁחֹסֶר הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּהּ לַהַבָּעָה 
וְהַדְּמָמָה בִּמְחִיצָתָהּ- 
מְהַוִּים מִטְרָד גָּדוֹל יוֹתֵר עֲבוּרִי. 

 פִּתְאוֹם הִתְגַּעְגַּעְתִּי לַבְּקָרִים שֶׁל פַּעַם. 

יוֹנַת אֵלֶם חֲצִי לְבָנָה כְּבַר שְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת בָּרְצִיפוּת מַגִּיעָה לְבַקֵּר,  
כְּבָר שְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת שֶׁאֲנִי מְנַסָּה לְהַפיחַ בָּהּ רוּחַ חַיִּים; מִלִּים מִלִּים. 
אֲבָל הַיּוֹנָה נִשְׁאֶרֶת אִלֶּמֶת. 

עַד שֶׁתָּשׁוּב לְקַנֵּן, קוֹלִי שֶׁלִּי מִצְטַרֶד  
וּמַעְיָן מִלּוֹתַי מִתְיַבֵּשׁ. 
יוֹנַת אֵלֶם חֲצִי לְבָנָה, חֲצִי בָּבוּאָה
          בַּלַּיְלָה הַבָּא אֶתֵּן לָךְ לִשְׁקֹט.