אימפריית הסחוג של זורן

לא ידעתי לאן אגיע כשהתחלתי להכין סחוג. את מבינה, אני פשוט בלב שלי ילד של פלפלים. אני זוכר את אבא קולה פלפלים ענקיים על המבערים שפירק מהחללית של החושפצים. החושפצים היו יצורים קטנים, אני מדבר איתך על 5 סנטים גובה אליהם האל הטוב דחס את כל האינטיליגנציה והרוע שיש בגלקסיה. אחרי שניצחנו אותם (נצחון טכני) היו חלליות-קרב שלהם זרוקות כמו זבל. העליה למוצא נראתה כמו מגרש גרוטאות מסרט מד״ב טראשי והיו במרשתת אתרים שהיו מסבירים מה אפשר לעשות עם החלליות - החל ממובייל לילדים וכלה בחנוכיות והוברבורד לעניים. אבל אנחנו בולגרים ואצל בולגרים הכל נגמר בסוף בפלפל. אבא שלי חיבר עשרה מבערים ובנה גריל לפלפלים. זה היה צעצוע כזה שהוא היה מוציא כל פעם שהיו אורחים ומראה איך מבער פלזמה יודע להפריד כל-כך יפה בין פלפל והקליפה שלו. תסלחי לי, אני מתרגש מאד כשאני נזכר בילדותי בכוכב הלכת ארץ.

ובכן, כפי שאמרתי קודם - לא ידעתי לאן יקח אותי המסע הזה של הפלפלים, של הסחוג. תכננתי לתת לאנשים פה בזורן 6 איזו טעימה קטנה מארץ ישראל דה כדור-הארץ והדברים התדרדרו משם. חשבתי שאני אעיף 5-6 צנצנות לחברים ואילו פוסט קטן שפרסמתי לפני עשרים שנה הביא מאה לקוחות. אבא שלי תמיד היה אומר שכשאתה תופס גל תשאר איתו עד הסוף ואני לא שחררתי. ״אם אלוהים שלח לי הצלחה בצנצנת אז זה מה שיהיה״ אמרתי ונתתי בראש.

את מבינה? משהו שהתחיל מקצת נוסטלגיה - שם אותנו היום כמעט בכל מקרר בזורן. לפני שטמפו קנו אותי היה הרבה יותר קשה. עם ארדואינו שנת 2150 אפשר לעשות that much אבל אי אפשר לעשות אוטומציה של כל התהליך - כתישת הכוסברה, טחינת השום, הטעימה הנכונה… את כל אלה אפשר לעשות עם זרוע רובוטית הכי פושטית שיש בשוק אבל לכתוב שיווקית, לעשות שירות לקוחות ולנסות לעקוב אחרי הבירוקרטיה החדשה, זה כבר משהו שבינה מלאכותית לעולם לא תצליח לעשות.


בואי לחלון, אני רוצה להראות לך משהו. את רואה את השורה החדשה הזו ששתלנו פה? אנחנו עובדים על משהו חדש לגמרי, שיתוף פעולה בין הנדסה גנטית פרימיטיבית של סוף המאה העשרים ואחת ושלטון לא מתפקד שמשחרר אותנו מכבלי ועדות האתיקה השונות. זה פלפל שמצד אחד הוא חריף בשגעון ומצד שני יש בו THC ו CBN ברמות הגבוהות ביותר. אנחנו עובדים על סחוג שאנשים לא יוכלו להפסיק לקנות. כמו קוקה-קולה בגיזוז עדין, זה יהפוך אותנו לעשירים ללא גבולות.

זה מצחיק, את יודעת, כשהתחלתי עם כל זה הייתי בקטע של live and let live ו work life balance. אני עדיין חותך הביתה כל-יום בארבע אבל הילדים כבר גדולים אז אני ממשיך לעבוד גם משם. זה פשוט כיף, אין לי משהו אחר להגיד. כמו מונופול אחד ענק. אבל תדעי לך שאני לא עושה את זה בשביל עצמי, אני רוצה להשאיר משהו לילדים, מורשת. אל תראי אותי ככה, את יודעת שאני מאד אוהב סחוג בעצמי. 

עכשיו תגידי לי, כמה דלק משלמים לך היום? אני לא גדול כמותם אבל בעזרתך אני מאמין שאהיה. שנהיה! זה לא כלוב הזהב המתוק שהיה לך, פה תצטרכי באמת לעבוד ולייצר לנו נתיב לגיטימי להפצה של השיט הזה מחוץ לזורן. זרקי מספר. נסי אותי.

סחוג מלאכת יד.
40 ש״ח לצנצנת.
משלוחים חינם בזכרון-יעקב.
https://shugparty.com