שחר עירוני

יעה ומטאטא בידו ועגלת ניקיון

מנקה מדרכה מהררי עלים בלא היגיון,

מכל גג נשמעת המיית יונה, , 

רגע השדרה  הנמה מוקפץ

בהישמע צופר מכונית  מוזעק,

דוכן לקפה משפשף עיניו ומקיץ

יכין בעייפות מתישה כוסות מיץ,

רשרוש עיתוני הבוקר

מכריזים על יוקר,

חודי מגדלים ננעצים בשמיים תכולים

ואינם יכולים את  עיניהם להשפיל,

אך מעל  יראו מטוסים חוצים,

אף  יבחינו בלהקות סיסים,

לוגי  קפה חמיםכאן נחוצים,

להרגיע, לנחם את הלב והחימצוצים.

והעיר בנחת מפהקת, תחת שמש זוהרת,

ובעצלות לוחשת, כמעט מפוררת:   

אייה האמשים, איה האנשים,

עוד מעט יגיעו הנושים,

אמבולנס חולף עוכר השקט

מזכיר לאנשים מהו  הלם,

נותרים על עומדם  באלם,

הן מוכרחים להיכנס לתלם.