קופת חיסכון

כשפתחתי את חנות הספרים שלי, אי-שם לפני כשלושים וחמש שנים הייתי נער צעיר לימים, קצת אחרי צבא. היו לי כמה מאות דולרים שבעזרתם שילמתי שכר דירה לחנות קטנה באיבן גבירול, בניתי את מדפי הספרים והדבר היחיד שנותר לי היה לאכלס את המדפים בספרים.

בימים שלפני שפתחתי את החנות עיקר עיסוקי היה בלהשיג ספרים ישנים.
לצורך כך, ארבע פעמים בשבוע הייתי מכתיף תרמיל גב, מחפש בתים בני יותר מארבע קומות עם מעלית, עולה במעלית לקומה האחרונה ויורד קומה אחר קומה תוך שאני נוקש על דלתות ושואל את המתגוררים שם אם יש להם במקרה ספרים מיותרים שהם מעוניינים למכור לי.

לשמחתי הצירוף של בחור צעיר שמנסה לקנות משהו ולא למכור משהו (באותה התקופה היו אינספור נערים מציקים לדיירים בבית בניסיון למכור להם ציורי שמן איומים ונוראים של ליצנים עצובים, ילדים בוכים ונופים כפריים ממיטב היערות והמפלים אי שם באירופה) כפי הנראה מצא חן בעיני רבים וכמעט כל ערב הייתי חוזר עם תרמיל מלא בספרים. כך, הצלחתי לאגור בחדרי בבית ההורים שישה ארגזי ספרים.

ואז, יצאתי לשכור מקום והבאתי את המלאי שהיה לי לחנות והתחלתי לעבוד.
תליתי בגאווה אתה השלט "קונים ספרים ישנים" על החלון והתחלתי לעבוד.
לשמחתי כמעט כל יום היו מגיעים אנשים למכור לי ספרים וכך תוך כחודש התמלאו המדפים ויחד אתם גם התרבו הקונים.

ובכן, יום אחד נכנס לחנות איש נחמד כבן 35 ושאל אם השלט עדיין בתוקף.
לאחר שהבהרתי לו שאכן אני עדיין שמח לרכוש ספרים הוא שאל אותי אם אני מוכן לקנות את "האנציקלופדיה העברית". ראוי לציין שבאותה התקופה האנציקלופדיה הזאת הייתה מבוקשת מאוד. האיש סיפר לי שהיא הייתה שייכת לאביו ז"ל וכעת, הוא מפרק את בית אביו וישנה אחת מיותרת. כמובן שהבעתי רצון לרוכשה ולמחרת הופיע האיש במכונית ממנה פרק את כל הרכוש הרב הזה - 32 כרכים מפוארים.

שילמתי לו את הסכום שהוסכם בינינו, חיככתי ידי בהנאה כמוצא אוצר גדול והתחלתי להעביר את הכרכים למדפים. ופתאום - כמו קסם, נשרה פיסת נייר מאחד הכרכים. התכופפתי, והנה שטר של 20 דולרים.

אהה.

אם לקצר, בשלוש השעות הבאות ביליתי בדפדוף בתוך האנציקלופדיה, דג לעצמי שטרות של דולרים לרוב. ובכן, לאחר שדפדפתי וניערתי את הכרכים הלוך ושוב, סיכמתי את האוצר ברשותי והגעתי למשהו כמו שלושים אלף דולרים. אוצר קטן.

במשך יותר משעתיים חשבתי. לבסוף קיבלתי החלטה. התקשרתי לבחור וסיפרתי לו על האוצר. למחרת הגיע הבחור וסיפר לי בהתרגשות שבמשפחה תמיד הייתה שמועה שהאב החביא איפשהו כסף, והם הפכו את הבית אבל לא מצאו אותו. לזכותו ייאמר שאחרי שהבאתי לו בשמחה את הכסף הוא הוציא מתוך השטרות 10 אחוז ונתן לי כפרס ל"מוצא הישר".

עסקה מצוינת.