אפצ׳י
הוא נשען על הקיר, אקדח בידו. אוזניו הפרוותיות שמוטות בצער, הכל היה באשמתו. אחיו הגדולים הזהירו אותו שזה יקרה אם הוא ישכח. הם היו מתים כמו כל השאר. עברו מאות שנים מאז שבני האדם הרעילו את הכוכב. כל החיות האחרות נעלמו לפני עידנים ורק בני עמו המשיכו לחיות כמו שתמיד עשו - במחילות מתחת לאדמה. הם התפתחו הרבה מאז, למדו המון ויצרו דברים מופלאים. תמיד מוגנים מהחיידקים שהיו על פני השטח. אך לא עוד. התרבות האחרונה בכדור הארץ נכחדה. לפני שלחץ על ההדק הוא נזכר בשיר אנושי עתיק.
השפן הקטן
שכח לסגור הדלת
הצטנן המסכן
וקיבל נזלת
לה לה לה אפצ׳י
הדף נקרא 158 פעמים
אין תגובות
הבו לי דף באקראי
בצע לוגין על-מנת להגיב
כאן