פגישת מחזור
אופיר מלכי
14 לפברואר 2021
·
9 דקות קריאה, 1621 מילים
"אז .. איך היה היום "? פאני מרגישה שסנדי מבצעת טקס אוטומטי של פתיחת שיחה טיפולית . כמו שחקן שמבצע מהלך פתיחה במשחק שחמט.
"אני לא משחקת פה" היא חושבת ולפי הבעת פניה המתקשחת של סנדי, מבינה שאמרה זאת בקול. "ברור שלא" נימת קולה מרגיעה .
פאני תוהה לראשונה אם סנדי פוחדת מפניה.
"זה מאמץ להישאר בשליטה "
פאני מרגישה איך היא נכנסת לתבנית המקובעת של הרווקה הבודדה בת הארבעים שמייחלת לילד . סנדי נראית מרוכזת. זה מה שהפחד גורם לאנשים. הוא גורם להם להפסיק את הבולשיט. מצער שכדי להגיע לזה יש לנקוט באלימות.
"כאב" היא מבינה ששוב דיברה בקול. פאני ממשיכה לדבר. כבר לא ברור לה מה היא אומרת במכוון ומה נפלט ממנה בלי משים.
"כואב להיות חשופה".
סנדי מהנהנת בהבנה.
" את לא מבינה. איך תוכלי להבין? היום כשנכנסתי לקניון, ראיתי אישה גוררת בכוח ילדה מבוהלת כבת חמש. הילדה בכתה וניסתה לשחרר את האחיזה החזקה בזרועה. צעקתי עליה 'תגידי את בסדר??'.
פאני נזכרת בהבעת הפנים ההמומות של האם , הילדה, העוברים ושבים. "איך הרגשת"? " מה לא בסדר בעולם הזה? עולם מלא אלימות כלפי חסרי ישע. ואף אחד לא עושה משהו כדי לעצור את זה. לא המשטרה. לא בתי המשפט. "
פאני הגוצה משפילה מבטה אל ציפורניה הכסוסות.
" הרגשתי טוב . כאילו משהו השתחרר. את לא תביני."
סנדי : " יכול להיות שהרגישות שלך קשורה לעובדה שאת משתוקקת לילד משלך"?
פאני שותקת ותוהה מה יקרה אם תקום ותצא מהחדר? סנדי מביטה דרך החלון שוילון תכול נאה תוחם אותו.
"והשבוע יש מפגש מחזור כתתי..." פאני מרימה מבט עייף "אני לא אלך. לא רוצה שיראו אותי ככה."
הן שוחחו בעבר על נושא ההשמנה. פאני היתה נערה דקיקה וחטובה. כעת, שקלה קרוב למאה ועשרים קילוגרמים שהתפזרו על מטר שישים ושתיים. "רוב הסיכויים שאנשים נוספים העלו במשקל" אומרת סנדי בעדינות " חלקם התקרחו. חלקם הצטלקו". "הם לא מעניינים אותי. אני מסתכלת על עצמי במראה ונגעלת. חוץ מזה.." פאני מוציאה מהתיק מכשיר טלפון סלולרי ומקישה במהירות. על המסך מופיע דף פייסבוק היא מראה לסנדי את התצלומים. פאני שבתמונות נראית זוהרת. עיניה המאופרות גדולות ועורה חלק. שפתיה חושניות, שערה רך, ציפורניה אדומות וארוכות. "אני מצטלמת טוב" אומרת פאני "משתמשת בתאורה, בפילטרים, בריטוש". הטון שלה לועג ומר. "זו אשליה. אבל היא גורמת לגברים לפנות אלי בהודעות פרטיות ולגרום לי להרגיש נחשקת". סנדי מביטה בשעון. נראה לפאני שהמטפלת שלה חשה הקלה. לפני שסנדי אומרת משהו פאני מקדימה אותה תוך חיקוי הטון הפדגוגי והקר:
"זמננו להיום נגמר"
אור השמש מסנוור אותה כשהיא פוסעת על המדרכה, אישה בלתי מטופחת בגיל העמידה. סנדי רושמת לעצמה להעלות במפגש הבא את ההבדל בין הקשרים הוירטואלים לבין הקשרים הממשיים.
...
בתום משמרת כפולה, פאני אחות אחראית מחלקה במחלקת ילדים בבית חולים ממשלתי גדול, מקבלת בברכה את תחושת העייפות הגופנית, אולי הלילה תצליח לישון כמה שעות ברציפות?
במחלקה זה היה יום שגרתי: ילדים ופעוטות נפלו, שברו, נקעו, גובסו, נחנקו ותחבו שעועית לאפם ולאוזניהם הזעירות. כמה דלקות גרון. כמה ויראליים. מצעד של הורים אדישים, חרדים, בוכים, מתלוננים, מאיימים, מביאים שוקולדים ודברי תודה.
הגרוע מכל היה פעוט כבן שנתיים שהגיע עם סימני כויות. רופא המחלקה שלח אותו לצילומי רנטגן מפני שחשדו התעורר שהילד סובל מהתעללות נמשכת והזעיק אותה ואת העובדת הסוציאלית שהביטו בתמונות שחשפו שכמעט שלא היתה עצם בגופו של הפעוט שלא נשברה או נסדקה. גפיים, חבלה בגולגולת, סדק באגן.
" זה נראה כמו תיק צילומים של חייל קרבי " אמר ביובש שהסתיר זעם קר. ההורים חמקו עד כה מפיקוח מפני שלקחו את בנם לטיפולים בבתי חולים שונים ברחבי הארץ. כשהעובדת הסוציאלית הודיעה להם שבכוונתה לדווח ללשכת הרווחה העמידו פני המומים.
פאני בחנה אותם בצאתם: האם ידעה לדבר רק בשפה הרומנית, אשה זרה קטנה ובהירה, האב גבוה קירח ושחום, שרירי זרועו מעוצבים כנראה כתוצאה של שעות שבילה בחדר הכושר, ריח בושם יוקרתי. האם רק אחד מהם מכה את הילד או ששניהם? תהתה פאני. היה משהו מוכר בגבר. לא הצליחה להיזכר מניין היה מוכר לה?
לפני שנגמרה המשמרת, נכנסה לחדרו. הפעוט פקח עיניים עגולות בבהלה ובכה מבלי להשמיע קול. כשקרבה ללטף את שערו הדק - נרתע בפחד. בדרכה לביתה נזכרה מאיפה הגבר מוכר לה. הם למדו ביחד בתיכון. הוא היה בכתה ללימודי ימאות .
....
המשטרה הציבה סרט סימון סביב לחניון בלב תל אביב . שוטר הוצב בכניסה כדי למנוע מהסקרנים להתגודד ולזהם את זירת הפשע. גופת הקורבן, גבר בגיל העמידה נתגלתה בסביבות השעה 11 כשהשומר של החניון הבחין סוף סוף שהנהג ברכב כבר לא ייסע לשום מקום .
פרנקו מזיהוי פלילי סרק את הזירה מבלי למצוא ראיות. גם כלי הרצח נעלם. הקורבן שהיה לבוש היטב, נעליים ושעון יקרים , חליפה חדשה. נדקר דקירה אחת בחזהו. ישר בלב.
"סביר להניח שזה מישהו מיומן בעל הכשרה רפואית". קבע פרנקו.
המניע היה לא ברור. הגבר היה נשוי, בעל עסק לייבוא ולייצוא, אב לפעוט שכרגע היה בבית החולים מפני ששפך על עצמו מים רותחים. האם שהתה לידו. האב הגיע לפגישת מחזור שנערכה באולם ארועים סמוך . מצלמת האבטחה באולם הראתה אותו נכנס לארוע ועוזב אחרי כשלוש שעות. לבדו. מארגנות הארוע נרגשות מהתפנית הסנסציונית הפתאומית, זיהו אותו בשם פבלו דוארטה. הן זכרו שלמד בכתת ימאות.
המארגנות המסוקרנות הכינו עבור המשטרה רשימה של כל מי שהשתתף בערב. הן לא הצליחו לזהות משתתפת אחת: בחורה גוצה ולא מטופחת התגנבה לתוך הארוע. הן עברו על דפי הפייסבוק של כל מי שלמדה באותה שכבה. אך אף אחת לא דמתה לאותה אישה.
החוקרים לא גילו בה עניין. לא נראה שהיא טיפוס חשוד. המשטרה סברה שהיה זה מישהו מיומן מתחום עסקיו המפוקפקים.
.....
פאני הרגישה הרבה יותר טוב. השעמום שהפגינה סנדי לא הטריד אותה. כעת העמידה פני מתעניינת: "איך היה מפגש המחזור"? "לא הלכתי". "רציתי שנדבר על הקשרים הלא אמיתיים בחייך ". אמרה סנדי. פאני לטשה מבט אל הסכין הדקה שהניחה בצלחת ליד האפרסק הלבן. " ואני רוצה לומר לך שהחיים כבר צודקים והוגנים " אמרה "צדקת. ברגע שהתחלתי לקחת אחריות אישית והפסקתי להאשים את הסביבה. הכול השתפר. כשאת מאשימה זה סימן שאת מצפה שמישהו יעשה משהו. משהו שרק את יכולה לעשות".