הקיפוד שחיפש את קוציו
יובל ששון
21 לאפריל 2021
·
3 דקות קריאה, 446 מילים
(סיפור לילדים)
בבוקר
אחרי שאמא קִפּוֹדָהּ הלכה לעבודה
ואבא קִפּוֹדוֹ ברר מה הוא רוצה לארוחת צהריים
ואז התיישב על המחשב לשיחת ועידה
התמתח איצי לכל אורך עשרת הסנטימטרים שלו.
הוא כבר היה קיפוד גדול, ככה הוא חשב
גם אמא קיפודה אמרה לו בבוקר לפני שהיא יצאה לעבודה
שהוא כבר קיפוד גדול ושיעזור לאבא עם ארוחת הצהריים
כי אבא קיפודו לא תמיד מסתדר כל כך טוב עם להכין אוכל.
אבא קיפודו היה ידוע בשכונה כקיפוד מפוזר מאוד
הוא נהג לשכוח דברים, דברים חשובים:
לפעמים הוא היה שוכח את הדרך הביתה משיטוטיו הליליים
אז אמא קיפודה סללה בשבילו שבילים מעגליים שהתחילו ונגמרו ליד הבית
ולימדה אותו לא לרדת מהם.
לפעמים הוא היה שוכח מה הוא אוהב לאכול
והיה טועם כל מיני עלים ועשבים ופירות משונים בכל רחבי החורשה שבה גרו
וזה אף פעם לא היה לו טעים.
לפעמים הוא לא היה זוכר שהוא קיפוד והיה שוכח איך הופכים לכדור קוצים.
זה תמיד היה מצחיק לראות אותו מנסה להתכדר בכל מיני דרכים חדשות
רק לא כמו קיפוד.
אמא קיפודה אהבה מאוד את אבא קיפודו
ובגלל זה הייתה מוכנה תמיד לסלוח לו על כל הדברים שהוא שוכח.
איצי פחד שגם הוא מתחיל לשכוח דברים.
הבוקר
כשהוא התעורר
הוא התמתח והרגיש תחושה משונה.
הוא הסתכל ימינה, הסתכל למטה,
הסתכל למעלה והסתכל שמאלה,
ולא מצא את הקוצים שלו.
"איפה השארתי אותם?" שאל איצי את עצמו ובדק מתחת לשמיכה אולי הם נשארו שם.
"אולי הנחתי אותם באיזה מקום?" חשב איצי ופתח את הארון וחפש במגרות ובכל המדפים.
"אה, בטח אבא לקח אותם לעשות כביסה", אבל אבא קיפודו אמר שכביסה עושים רק מחר.
"אבל בוא, נלך ביחד לחפש אותם", אבא קיפודו קם מהשולחן והתחיל ללכת.
איצי הלך אחריו. אבא הלך מהר ואיצי השתדל לעמוד בקצב.
"אולי הם בחוץ", אמר אבא.
הם יצאו אל השביל המעגלי שאמא קיפודה הכינה לאבא שלא ילך לאיבוד. הם הלכו בשביל עד שהגיעו חזרה לדלת הכניסה, אבל הקוצים לא היו שם.
"אולי הם מתחבאים מתחת לדברים שאני אוהב לאכול" אמר אבא.
אבא לא זכר מה הוא אוהב לאכול אז הוא טעם מכל דבר שהוא ראה בחורשה, אבל הקוצים לא היו שם. וגם שום דבר לא היה לו טעים.
"רגע" אמר אבא, "אם אני אזכר איפה שמתי את הקוצים שלי אולי נמצא גם את שלך".
אבא הסתכל ימינה, הסתכל למטה, הסתכל למעלה והסתכל שמאלה. הקוצים לא היו שם.
הוא ניסה להתכדר כמו כדור, ועשה כל מיני תנועות משונות, אבל זה לא הצליח, הוא לא זכר איך עושים את זה.
איצי אמר שאולי כדאי להתקשר לאמא.
"אמא בטח תדע
תמיד היא יודעת הכל"
אמא ענתה מיד והקשיבה.
כשאיצי תיאר לה את הרפתקאות הבוקר ואת החיפוש אחרי הקוצים הנעלמים אמא התחילה לצחוק
"אל תדאג איצי קיפוד יקר שלי
הקוצים שלך לא הלכו לאיבוד
הם על הגב שלך
בגלל זה לא מצאת אותם
ועכשיו תגיד לאבא שיספור אותם
לוודא שאף קוץ לא נפל"
אמרה אמא קיפודה וסגרה את השיחה.
אחרי שאבא קיפודו סיים את שיחת הועידה ושניהם אכלו ארוחת צהריים
התיישבו לספור את הקוצים על הגב של איצי.
אחד... שניים... שלוש...
כשאמא קיפודה חזרה הביתה מצאה את שניהם ישנים אחד על יד השני
כשאבא קיפודו מלטף את כל 7000 הקוצים של איצי הקטן.
