אר"נ

הכל התחיל בזה שהילדים זכו בפרס על תשובה נכונה שענו במהלך תוכנית רדיו.
עצם העובדה שעדיין זוכים בדברים בתוכניות רדיו היה סוג של שיקום האמון עבורי. תמיד הייתי בטוח שאת מי שזוכה בתוכנית כלשהי מחפפים אחרי השידור.
כשביררתי איך הם זכו הסתבר שהם כמעט היחידים שענו ושפשוט הלכו לחפש את התשובה בגוגל. לא עשיתי עניין. לזכות זה לזכות.
הפרס היה רביעיית כרטיסים להפקת פסח לכל המשפחה שמבוססת באופן רופף על סיפור תנכ"י ידוע. היות וכבר היינו במרכז לליל הסדר, נקבע מועד ההצגה שלנו ליום שלמחרת. כשהגענו לשם ידעתי שזה לא יהיה קל.
עוד לפני הכניסה זינקו עלינו מכמה כיוונים רוכלים עם עגלות בהצעות לקנות תכניות מפוארות להצגה שבטוח לא היה בה הרבה תוכן, מנצנצים למיניהם ואת ה-DVD. 
סירבתי בנימוס.
עברנו דרך שרשרת הבידוק הבטחוני ונכנסנו לאולם. מסתבר שהמקום הוא ביתה החדש של הפועל תל אביב בכדורסל, ונבנה על חורבות הדרייב אין, הזכור לטוב בזכות סרטים כחולים בגרמנית שאפשר היה לראות פעם אם ישבת ליד פסי הרכבת על הגבעה ממול.
בדרך לשירותים עברנו עוד כמה דוכנים של חפצים יקרים ומיותרים, וגם את עמדת הסוכר שהייתה עמוסה קרפים, נוטלות ופופוקורן במחיר מופקע למכורים קשות. מים במזיגה לכוס ב-6 ש"ח. בחיי.
מאחד הסדרנים התברר לנו שאנחנו באזור ה-VIP. לרגע התלהבתי, עד שנכנסנו לשבת על כסאות כתר מצופים ריפוד פלסטי, שבסה"כ היו מוצבים איפה שממוקם המגרש עצמו ולא בטריבונות.
לקח לעניין זמן להתחיל, ותוך חמש דקות התברר שהקשר בין המחזמר לסיפור התנכ"י רופף במיוחד, כשהגיע שיר עם מסר חינוכי על הצורך במיחזור בקבוקי פלסטיק. על הבמה הופיעה מחזורית בגודל טבעי שמשום מה לא הייתה מוזרה לאנשי תקופת המקרא שפיזזו שם באותו זמן.
כמה דקות אחר כך שלף האיש בשורה לפנינו מצלמה מקצועית עם עדשה חמישה צול של צלם טבע בנשיונל ג'יואגרפיק, והתחיל להפגיז את הבמה בפלאשים. האירוניה התגברה כשהצופה חולת האפלפסיה שלידו העירה לו על כך, ונאלצה להביא איש ביטחון שהתחנן בפניו שיפסיק להפריע לשחקנים לעקוב אחרי הפלייבק. 
העסק נמשך כשעה וחצי פלוס, ובמהלכו החלפנו אשתי ואני מבטים מיוסרים והחזקנו ידיים.
על הבמה המשיכו לסחוב כמה שחקנים מוכרים פחות או יותר, ואשה אחת בלתי רגילה בת 69 בשם ציפי שביט, שלדעתי חשבו עליה כשהמציאו את הריטאלין.

יצאנו כמו שנכנסנו, מהר ובזהירות, עלינו על האוטו ושמנו גז הביתה. צפונה.
בחזרה אל מחוזות השפיות.

נכתב על-ידי
ניר
עירוני מלידה שהיגר לגליל לפני שנים רבות בחיפוש אחרי מזג אויר. מתמחה בחירטוט, אייקידו, הפעלת מדיחים ואבא כפרי מדופלם.
הדף נקרא 83 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי