סיפור ללא שם

הם פשוט ישבו שם, בלי להוציא מילה.
המלצר ניגש אליהם ושאל:
"מה תזמינו?"
האשה הצעירה אמרה:"הפוך אחד"
והאיש המבוגר אמר:"קפה שחור"
אחרי שהמלצר הלך, הם לא הוציאו מילה.
האיש המבוגר ישב לו שם, בוהה באויר,
בעוד האישה הצעירה מהורהרת לה במחשבות ומרגישה מתוחה.
לאחר מכן היא הסתכלה על האיש המבוגר, כפוף, מקומט ומצומק, נראה כ"כ חסר אונים, אבל עם מבט קשה בעיניים.
היא חשבה לעצמה:
ממנו פחדתי כל השנים?
הוא נראה כ"כ קטן ומסכן, שברירי כזה.
הוא גם שידר בדידות ומרירות.
לאחר שסיימו לשתות, האישה הזמינה חשבון.
לאחר ששילמו את החשבון, ממש לפני שדרכיהם נפרדו, האישה אמרה לאיש המבוגר:
"אני סולחת לך, אבל לא יכולה לשכוח".
האיש המבוגר לא אמר כלום.
הוא נראה אדיש, אבל העיניים שלו הביעו הפתעה.
האישה פנתה לדרכה, בעוד האיש נעמד לו במקום.
כשהאישה פנתה לדרכה, היא חשבה לעצמה איזה יום יפה היום