כל שנה

כֹּל שָׁנָה לִקְרַאת חַג שָׁבוּעוֹת אֲנִי אֹסֶף
אֶת כֹּל חֲבֵרָי הַמֵּתִים מֵהַצָּבָא
שֶׁמֵּתוּ בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת
מוֹסִיף אֲלֵיהֶם כְּקִשּׁוּט אֶת כֹּל הָאֲנָשִׁים
שֶׁהָרַגְנוּ בְּמִלְחָמוֹת הַהוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת
עַל פִּסַּת חֲלֹוֹם הוֹלֶךְ וּמִתְאַדֶּה עַל קַו הָאֹפֶק

שָׂם אֶת כֻּלָּם בְּטֶנֶא עָצוּם וּבְשִׁירָה גְּדוֹלָה
"פְּרִי גַּנִּי הִנֵּה הֵבֵאתִי, מְלוֹא הַטֶּנֶא רַב פְּאֵר"
אֲנִי מַעֲלֶה אוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם אֶל הַר הַמּוֹרִיָּה
לַמָּקוֹם בּוֹ עָקַד אַבְרָהָם אֶת יִצְחַק וְיִשְׁמָעֵאל

וְלֹא שָׁחַט אוֹתָנוּ אֲבָל הִשְׁאִיר אוֹתָנוּ
לִהְיוֹת קְשׁוּרִים זֶה אֶל זֶה לָנֶצַחַ,
זֶּה
הַגֵּיהִנֹּם
שֶׁל
הַזּוּלַת
הַזֶּה.