היא

היא חיבקה אותי הבוקר כשכבר הייתי לבוש ובדרך החוצה.
לא רציתי ללכת. רציתי להישאר ככה. חבוק.
עמדנו במטבח בשקט. מחזיקים חזק חזק.
לרגע לא היה דבר חוץ משנינו. גם לא זמן.

שיהיה לך יום טוב, היא אמרה.
היא ידעה שלא בא לי ללכת.
תנסה לראות רק את הטוב.
נשמתי עוד פעם אחת את השיער שלה
וחיבקתי אותה עוד יותר לרגע.

אני לא צריך לראות את הטוב, לחשתי, אני מחזיק אותו.