בסוף

הזמן להתאבל בא כמו מבול גדול

מחוף כל יבשת צפיתי את בואו

וכמו שפירות בשלים מתרסקים-

חבלה ומתיקות באותה העת.

הבריאה כולה

יורדת כמו דמעה גואלת

אל האדמה

המבקשת רק להזדקן,

ואז מה אומרים ההספדים

על מה הם מצטערים

וכיצד ממשיכים להישאר.
 

נכתב על-ידי
ליסה רייף
הדף נקרא 33 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי