אָדַפְּטַצְיָה

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁדִּבַּרְנוּ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַל בָּתִּים עִם

חַלּוֹנוֹת גְּבוֹהִים דַּרְכָּם רוֹאִים יַעַר עֲבוֹת וּמִשָּׁם אֶל

הַנָּחָשׁ שֶׁאָכַל עַכְבָּר שֶׁאָכַל גּוּפַת לְטָאָה שֶׁנִּשְׁכְּחָה

אֵי-שָׁם כְּשֶׁבָּנוּ אֶת הַבַּיִת בַּפִּנָּה

אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהֵרְאֶתִי לְךָ תְּמוּנָה בְּגִוּוּנִי אָפֹר-אֲדַמְדַּם,

הַתְּמוּנָה הַזּוֹ, נוּ, שֶׁמָּאֲסוּ בָּהּ כֻּלָּם וְרַק אוֹתָהּ אֲנִי

שׁוֹמֶרֶת בָּאַרְנָק - וְהִיא בְּתוֹכוֹ, מְקֻפֶּלֶת בּוֹ, מְקֻמֶּטֶת, 

שְׁסוּעָה, מְאַבֶּדֶת מִגְּוָנֶיהָ בְּכָל יוֹם כְּשֶׁשּׁוֹקַעַת הַשֶּׁמֶשׁ

אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת הַגָּבוֹהַּ בִּרְחוֹב יְרוּשָׁלַיִם

וְזֶה עֲדַיִן נוֹרָא מוּזָר מִשּׁוּם ש-

עָזַבְנוּ אֶת הַדִּמְיוֹן מִזְּמַן

אַךְ הַבַּיִת נִשְׁאַר עוֹמֵד