אין מה להפסיד
"סליחה אדוני, זה שלך?" הוא פקח את עיניו היה אור לבן מסביב והוא לא ידע איפה הוא נמצא, אבל איפה שזה לא היה עמד מולו ילד מחזיק בידיו כפכף כתום. "זה שלך אדוני?" . "כן, זה שלי אבל איפה מצאת את זה?" שמע את המילים יוצאות מגרונו. אבל הם יצאו בלי שאוויר יצא מהגרון, זה היה ממש מוזר. אבל גם נעים. זה היה גן עדן? גהנום? אז זה מה שקורה אחרי שמתים, הוא חשב לעצמו. קם על רגליו והתחיל ללכת. במרחק של 50 מטר ראה תחנה של קו 5. "מה יש לי להפסיד" חשב לעצמו והחל ללכת לכיוונה.
סוף הסיפור. אבל אפשר להמשיך
הדף נקרא 111 פעמים
אין תגובות
הבו לי דף באקראי
בצע לוגין על-מנת להגיב
כאן