השבר של גיל שתיים עשרה

אומרים שיש שבר כזה, כשהגוף מתחיל להשתנות, את הופכת כביכול לאשה. אבל זה לא זה, או לא רק. או בכלל לא. זה משהו אחר, זה רווח שמתגנב בינך לבין העולם. ממקום שהיה מהודק, שהיה מיקשה אחת, הקיום שלך הופך נפרד. מצומצם בגבול תדמיתו. תדמית שלא הייתה שם קודם לכן. כאשר היית מיקשה אחת ופרצת לכל עבר ולא היססת והרגשת בנח בכל מקום, בכל מצב. ולא השקפת על הדברים, עלייך. היית כה בטוחה שהעולם והכל יחושו איתך, למילתך, למאווייך. גווך היה זקוף, היית ההסתערות עצמה. לא היה לך גוף וכל כולך היית גוף והשניים היו זה ואף זה. לא הייתה שאלה.