יריד נורולס- היריד חסר החוק של הבלייקים

תאיר חיימי

בבוקר יום רביעי בית משפחת בלייק היה רועש כתמיד. ילדי המשפחה התרוצצו מצד אחד של הבית לצד השני בניסיון למצוא את הזוג השני של הגרב הירוקה או לחפש מישהו שיעזור להם בשיעורי הבית. רוב הכלים מאתמול עדיין נחו בכיור ופיזרו ריח של ביצים רקובות בחלל המטבח, מה שגרם לרוב בני המשפחה להתרחק משם והבדחנים גררו את אחיהם התמימים למטבח ונעלו אותם שם, משאירים אותם להיחנק מהסירחון הדביק. בסך הכל הבית לא היה רועש יותר מהרגיל, ולילד הצנום שישן בחדר האמבטיה הרזרבי לא הייתה שום סיבה לקום אלמלא הברז הנח מעל ראשו שהופעל על ידי אחד מאחיו הגדולים. הוא קם בקפיצה מהמים הקפואים שניתזו על פניו, השתנק ופלט מים, ולאחר שסיים להוציא את הגרון על האח שכאבה לו הבטן מרוב צחוק הוא גרר את גופו המטפטף לחדרו והחל להתלבש, מנוחם במחשבה שאין לו היום שיעור מתמטיקה. לא שהוא היה יכול (לפחות לנסות) להתרכז בשיעור. "יריד נוֹרוּלְס" בבית משפחת בלייק התקרב במהירות ומי שרצה להקים צוות עסקים טוב היה צריך לתכנן הכל מראש, כי בצוהריים- הוא חשב, ושרבט שלושה פרצופים שונים על פני מחברת היסטוריה- התחרות תתחיל.

טומי בלייק בן ה-11 היה ילד שחור שיער שכל מה שעניין אותו בנסיעה חזור מבית הספר הייתה השאלה- איך הוא משכנע את לילה ואת ג'וי להצטרף אליו לצוות. הוא ידע (כמו כולם) שהוא הילד השני הכי טוב בעסקים במשפחה, כמו שכולם ידעו שלילה היא אומנית השכנוע וג'וי פשוט מכירה את כולם ממש טוב. לגבי ג'יימס הוא לא היה צריך לדאוג. ג'יימס יהיה איתו בתור נשק סודי.
כשפתח את הדלת, הבית היה שקט באופן חשוד, אבל טומי ידע למה. הוא עלה בשקט לקומה השנייה ומצא את לילה בחדר הסגול-בהיר, מכינה שיעורי בית. לפני שהספיק להגיד מילה היא דיברה, "מצטערת, אני כבר בצוות של לוק". 
טומי התנשף. זה לא קורה לו. הוא מצא את ג'וי שהלכה בשאנטי במסדרון והפטירה- "לא יכולה, לוק כבר גייס אותי".
מה? המחשבות של טומי רצו. הוא רץ החוצה ונתקל בג'יימס. "לא יכול טומ", הוא אמר "אני..."
"לוק שיכנע אותך?" טומי תלה בו עיניים נדהמות.
"מה? לא!" ג'יימס הזדעזע. "התכוונתי לומר שאני לא יכול להתחיל לתכנן את האסטרטגיה שלנו היום. ברור שאני איתך טומ".

טומי הסתובב בחדרו עצבני. הוא חייב למצוא אחים אחרים שיעזרו לו. הוא חשק את שפתו כשרשם שלושה שמות חדשים באמצע הדף. הוא כבר יבחר מתוכם שניים.

"להיות איתך?" יו-אן-קיי נעצה בטומי עיניים מופתעות.
"נו, כן. את התאומה של ג'וי, את אמורה להכיר אותה הכי טוב", טומי נשך שפתיים.
"כן", היא משכה בכתפיה. "אוקיי".
כשטומי סגר את הדלת מאחוריו הוא קיווה בכל כוחו שלא עשה טעות כשצרף את יו-אן-קיי. הוא פשוט חשב שאם ג'וי מכירה את כולם כל כך טוב ויו-אן-קיי מכירה את ג'וי הכי טוב אז זה מתקזז לא...?
הוא עצר. עכשיו הוא התלבט בין שני אחים, תיאודור ודניאל, אבל טומי לא חיבב את תיאודור האלים... הוא דפק על הדלת ונכנס. השלישיה ישבה על השטיח ובנתה משהו עקום מקוביות שהתנשא לגובה הכתפיים שלהם. הוא סימן לאחד מהם וגרר אותו החוצה. אחרי שהחליף עם הצוציק כמה מילים, הוא עזב, ותוכנית החלה מתגבשת בראשו.

אחרי שבועיים של תכנונים, קנייה גדולה וריגול מחושב שסופק באדיבותו של ג'יימס, שלושה מהם ישבו במטבח ההומה וניסו להתרכז. היריד עמד להתקיים באותו יום בלילה. לוק, ג'וי, לילה וקאי לא נראו מאתמול והסחורה שהצוות של טומי קנה הוחבאה בארון, יחד עם שליש מסחורתו של לוק. גניבת השלל של לוק תוכננה היטב ודניאל הקטן שדיווח להם איפה החפצים מוחבאים התגלה כנכס ריגול. טומי ידע שאין סיכוי שבעולם שמישהו יגלה היכן מוחבאים הדברים שקנו ושגנבו, ולמרות זאת הוא הרגיש את ליבו דופק בחוזקה.

בשעה 20:00 בדיוק ארבע קבוצות התייצבו בסלון. הצוות של טומי, הצוות של לוק, הצוות של יולי והצוות של תיאודור ולאקי (שנראו מאוד ממורמרים על הסידור הזה). טומי וקבוצתו סחבו את הסחורה שלהם לסלון בשקיות זבל בעוד שהצוות של לוק שלח בהם מבטים קטלניים. לוק, לילה, ג'וי וקאי היו הקבוצה המושלמת שמישהו יכול להרכיב. טומי בלע רוק במתח.

ברגע שאבא ואמא נתנו את האות, התוכנית של טומי התחילה: הוא שומר על הדוכן ומתמקח עם אחרים כשיו-אן-קיי מתפקדת כיועצת מעולה; ג'יימס נעלם מזמן וחזר עם חבילת סוכריות שהצליח לסחוב מאחת הקבוצות היריבות ודניאל החכם שהבין שהוא אמור לשמור על סודיות מוחלטת, הופיע מדי חצי שעה ולחש מידע באוזנו של טומי. הכול התקדם מעולה-למעט הרגע שתיאודור הופיע ורק בזכות יולי הבכורה הוא לא ריסק את השולחן שלהם-וטומי הצליח להירגע. עד 2:00 לפנות בוקר הם השיגו דברים מעולים, ביניהם: כדור צבעוני בשביל דניאל, נעלי בית בצורת כלב אפור בשביל יו-אן-קיי, חבילת לגו ממש שווה בשביל ג'יימס (למרות שנאלצו להחליף תמורתה ערכת איפור שכוללת 70 צבעי איפור שונים, לצערה של יו-אן-קיי) וכדורגל חדש בשביל טומי. למרות הדברים שהחליפו תמורתם נשארה להם סחורה מצוינת בעיקר בזכות כישרון ההתמקחות של טומי שהצליח פעם אחר פעם להוריד את המחיר בחפץ נוסף ובזכות ג'יימס שנעלם והופיע לסירוגין עם דברים שווים. בזווית עינו הוא שמר על קשר עין תמידי עם הקבוצה של לוק. לוק נראה רגוע, למרות שטומי חשב שלא הלך להם כל כך מוצלח כמו לקבוצה שלו. איך אפשר להשוות עט מיוחד מחו"ל (בשביל ג'וי) למכונית משחק גדולה וכחולה?! אי אפשר להבין את המוח של הבנות האלה.

אבל בשעה 3:00 לפנות בוקר, הקבוצה של יולי הוציאה סחורה חדשה, כשבין כל החפצים נח לו סקייטבורד חדש שבוודאי עלה להן כמה מאות שקלים, והן תכננו להרוויח ממנו הרבה, חשב טומי כשראה את חיוכיהן של יולי, סן-שיין וארין. כמה שהוא רצה את הסקייטבורד הזה, וכמוהו שאר הקבוצה... וכשראה את פניו של לוק, הוא ידע שהולך להתרחש פה קרב רציני.
הוא הסתובב אל ג'יימס ויו-אן-קיי. בלי לומר מילה ג'יימס תפס בשקית הזבל המלאה במוצרים שקנו ושלושתם צעדו לכיוון הדוכן המאולתר של שלושת הבנות. ג'יימס הטיח את השקית השחורה על הרצפה בדיוק כשלילה הטיחה את של קבוצתה בצד האחר של השולחן. יולי חייכה כשהתייצבה בין שתי הקבוצות. תיאודור ולאקי התקרבו. כולם רצו לצפות באקשן, שאפילו אד ובוני הקטנים התיישבו על השטיח.
"נראה לי שיש לנו פה מלחמה", יולי דיברה ראשונה. "אתם רוצים את הסקייטבורד הזה בנים? תרשימו אותי."

לוק הטיח את ידיו בצדו השני של השולחן, רכן קדימה וחייך. אפילו כשהיה עייף, לוק נראה מעורר יראה. השיער הבלונדיני-לבן הארוך-יחסית שלו נע, ועיניו השחורות החודרות הצטמצמו, ניגוד גמור לשערו הבהיר.
טומי נשם נשימה עמוקה, נשך את שפתו ופיו התעקל. הוא הניח את ידיו על השולחן ורכן קדימה. "בוא נתמקח".

לוק דיבר ראשון והציע תמורת הסקייטבורד מנורת לילה סגולה בצורת פרפר. יו-אן-קיי הייתה זו שהבינה שג'וי כנראה המליצה ללוק לקנות את מנורת הלילה המסוימת הזאת. בדיוק כמו שטומי צפה, יו-אן-קיי הייתה תחליף מעולה לג'וי. היא ידעה שיולי תמות על מנורת הלילה הזאת. טומי חשב מהר: הם צריכים משהו שגם יולי, גם סן-שיין וגם ארין תאהבנה. זה היה קשה. ארין אוהבת ספורט, יולי אוהבת דברים סגולים וסן-שיין ממש בקטע של אופנה. משהו שמשותף להכול... לילה הפעילה את קסם המילים שלה, בזמן שיו-אן-קיי הביטה בריכוז בחפצים המגוונים שלהם ואז שלפה שלושה סטים של בגדים חורפים, וכל אחד מהם כלל: כובע צמרירי בצבע סגול בהיר, מחממי אוזניים בצבע פסטל, מעיל פרוותי בצבע סגול כהה, מכנסיים עבות בצבע לוונדר ומגפים פרוותיות בגוונים של סגול. ברגע שיו-אן-קיי שלפה את כל ערימת הבגדים העצומה הזאת, נשמע מאחורי השולחן קול התמוטטות; למראה הבגדים סן-שיין התעלפה והפילה כמה קופסאות נעליים שהיו בסמוך אליה. "והכי טוב," אמרה יו-אן-קיי, ולחצה על אחד המגפיים. קול מתכתי מוזר נשמע ומתוך הסוליה נשלף מוט מתכת חד שהפך את המגפיים למגף סקי. ארין התנשפה. טומי פנה אל לוק, שעיניו השחורות בערו. "רגע", לוק אמר וסימן לקאי שהרים טאבלט סגלגל. היה ברור שהוא בנה אותו בעצמו. אין מצב שהם בזבזו 800 דולר על טאבלט חדש. לוק חייך.
יולי נעה קלות. היה ברור שהיא מתלבטת קשות. טומי ידע שהוא חייב לעשות משהו. טענות שלמות רצו במוח שלו והוא ניסה לעשות בהן סדר: יהיה מגוחך ללגלג על הטאבלט, כולם ידעו שקאי מוכשר מאוד; יהיה מטופש לשלוח את ג'יימס שיחטוף את הסקייטבורד בעצמו; ויהיה פשוט מסוכן לאיים. 

תחשוב... הוא אמר לעצמו. תחשוב. מהו הכלל הראשון בעסקים? תמיד יש דרך אחרת להשיג את מה שאתה רוצה. מתי שאתה רוצה. כמה שאתה רוצה. ולוק הכיר גם הוא את הכלל הזה. לוק היה הרבה יותר מנוסה ממנו, ואם יש חשיבות לכל האביזרים השונים שבחדרו, הוא מבצע עסקאות שונות כבר שנים. אם לוק פועל בדרך מתוחכמת, אולי מה שצריך זה... משהו פשוט.
"לא," הוא הרים את ראשו. "לוק לא יכול לקבל את הסקייטבורד. אני צריך אותו."
החיוך של לוק התעמעם. יולי הרימה גבה. "למה?"
טומי הצביע על הקיר. הייתה תלויה שם מודעה על המרוץ השכונתי. הוא המשיך: "התחרות היא לילדים בחטיבה. ויש שלוש תחרויות שונות: של אופניים, של קורקינט ושל סקייטבורד. והפרס..." הוא התחיל לחייך כשראה את הבעת פניו של לוק. "הפרס הוא כמה מאות שקלים. אם אזכה, אתן תקבלו את הכסף".
סן-שיין, שהספיקה להתאושש, פערה את עיניה. ארין נראתה נלהבת. יולי נשכה שפתיים. לילה פתחה את פיה וסגרה אותו. ואז, לפני שלוק סימן לה, אמרה בשקט "לא בטוח שהוא יקיים את..."
לוק פנה אליה בזעם. הוא ידע שאין טעם לכנות את טומי שקרן. לפני שמישהו הספיק לומר מילה, ג'יימס הופיע. "ובתור שכנוע נוסף, אנחנו ניתן לכן גם את הטאבלט הנחמד הזה", הוא אמר, נופף בטאבלט שקאי הרכיב וקרץ לדניאל, שחייך ונעלם. 

למחרת בבוקר, אחרי שינה של שלוש שעות, כולם קמו. בזמן שאכלו ארוחת בוקר, כולם כבר נראו רגועים. חוץ משניים, טומי ולוק, שהתחילו להתאמן על הסקייטבורד החדש של טומי. התברר שבנוסף ליכולת העסקית שמיוחדת לשניהם, הם גם דומים ביכולת שלהם ליפול מהסקייטבורד כשהם צוחקים ביחד.