תופעות לוואי

פקחתי עיניים. אני זוכר שפקחתי. פעולה פשוטה לא שוכחים. עיניים לא שוכחים. התחלתי לראות מרגע מסוים. עד לנקודה מסוימת. יש לי תמונות בראש של החדר, של אנשים, אבל הן לא שלי. השאירו אותן שם. דברים שהגוף זוכר. אמרו לי שזה יעבור אחרי כמה שבועות. תופעות לוואי. החשוב הוא שעכשיו אני זה שרואה. בונה תמונות חדשות ומצמיד ללוח. מולי אוויר, לא יותר. האוויר מעולם לא היה כה מוצק וברור. אני לא מצליח לראות מעבר לו. פקחתי את העיניים מזמן. התחלתי לראות עכשיו. יהיו עוד דברים.

פשוט העיניים. עוצמים ויש חושך. פוקחים ויש משהו. גם בחושך יש. אני נמשך לחושך. הדבר הכי אישי שאני מכיר החושך בתוך העיניים. מאז שאני קטן. הייתי מדמיין בו פרצופים מתחלפים של אנשים ומפלצות ומלאכים ושדים עד שאין יותר פרצופים ויש רק את ההתחלפות של חומר בחומר שנשארת מתגלגלת בתוך עצמה ומפחידה יותר מכל. כמה פעמים עצמתי עיניים כדי לזכור את התחושה אבל היא נעלמה. עכשיו אני רואה אנשים שאני לא מכיר. מקומות שלא הייתי בהם. אמרו לי שאני צריך למלא אנשים משלי, מקומות משלי. ובסוף זה יעבור. תופעות לוואי. 

יש שם משהו מול העיניים. המבט חותר אליו כמו כספית שעולה במדחום. אני פוקח שוב. האוויר מתארגן מחדש ולרגע אני רואה קיר לבן ומסגרת תמונה בצבע חול, כולאת בתוכה נהר זורם וחלקת דשא שאפשר להביט בה ולהתגעגע. קיר של בית חולים. על זגוגית התמונה משתקף חלון דרכו בניין אחר ובו חלונות דומים. חלונות של בית חולים. בתמונה שנשארה ממנו יש משהו אחר. הוא השאיר אותה עבורי כמו מסר. סוסים דוהרים. גם שם השתקפו אותן החלונות. הוא שכב מול הסוסים האלה באחד החדרים פה ומת. לא הצליחו להציל אותו אז אני קיבלתי אותו. אמרו שיהיו התאמות שאני אהיה חייב להתרגל אליהן, אבל בסופו של דבר אני אחיה חיים מלאים. הייתי מוח בריא בגוף חולה. הוא היה מוח מת בגוף בריא. אולי קברו אותו בגוף שלי. מוח מת בגוף חולה. גם אני יום אחד אקבר בגוף שלו והוא יפסיק להשאיר לי דברים במוח. זיכרונות של מגע, של גוף בגוף. ייעלמו תופעות הלוואי. אבל עדיין אני מתעורר מהמחנק. מהמים הפורצים לריאות ומשתקים אותן. מהעיניים שמתחננות אל פני המים והידיים הנשלחות קדימה ומתרחקות מהאור. הידיים שלו. אמרו לי שזה ייקח כמה זמן. זה יעבור. הזיכרון של רגע המוות. הבעתה. אמרו לי שאני צריך לדבר אל הגוף הזה הרבה ולהרגיע אותו. כשהגוף שלו ואני נוכל לקום מהמיטה אני אלך מחדר לחדר ואחפש את התמונה עם הסוסים. ניכנס לחדר ההוא. נהיה שם יחד. אולי זה יעזור לו. הוא יידע שהכל בסדר. שזה יעבור. תופעות לוואי. לא יותר.