באנגים עם קטיה


Photo by Sharon McCutcheon on UnsplashPhoto by Sharon McCutcheon on Unsplash



קטיה היתה בת הזוג שלי בתקופת הסקס, סמים ורוק'נ'רול של סוף גיל ההתבגרות ותחילת שנות העשרים שלנו. סקס, סמים ורוק'נ'רול, אפשר לחשוב. מין אנאלי, אסיד ולהקת ניו אורדר, מדוייק יותר לומר, ופרוע כמו שזה נשמע, באמת צהלנו בטירוף. הסתובבנו יחד בחבורה של מתבגרים כריזמטים ובלתי שגרתיים, שלושה בנים וארבע בנות, להטבים צבעוניים שלא יודעים מי או מה הם בעולם הזה וגם לא ממש אכפת להם, ובלב האנרכיה החוגגת הזו זרחנו קטיה ואני כפנינה דו מינית מוצקה, בעולם שהיבהב סביבנו כצדפה ענקית של חשמל. כל אחת מאיתנו חשה בעצמותיה כבחורה הבודדה והאומללה ביותר על פני כדור הארץ, אך למעשה בילינו כל הזמן ביחד, כולנו, הבנים והבנות, במסיבות בעיר, באירועים על החוף, ברחובות עם המוסיקה ובחדר שלי עם הסמים. כיף צרחות.

             ***

הכי אהבנו אסיד אמנם, אך גם גראס עישנו בכמויות. היינו נפגשים ומדליקים נרות ריחניים, שמים מוזיקה חדישה ומנמיכים את האור, ומדברים בפרלמנטים במשך שעות. השיא היה לרדת לשדות בשעת השקיעה ולעלות בטבע על אותה פטריה כולם. לעתים בימי שישי התפוצצנו במסיבות טראנס בגלריה של מועדון השחיתות, אבל הכי אהבתי לרקוד לבד עם קטיה, להתנשק ארוכות ולגעת אחת בשניה על המיטה שלי, לשכב בתאווה גדולה אל תוך הלילה ולצלול עמוק בים התשוקות של אמא ואבא. היינו מאושרים. רק מה, מרוב שנהנינו בנפתולי המין הסטרייטי, לא היה סיכוי שנתחבר לצדדים הגאים של אישיותנו. וכך התנהלנו בחבר'ה כולם: אבודים באפילת התשוקה ומאושרים עד השמיים. 

            ***

אז, בתחילת המילניום, לא היתה בספרות או בטלביזיה, ובטח שלא בקולנוע, דמות אחת מרשימה שיכלה לחבר אותי למיניות שלי כפי שחשתי בה בתוכי. הרגשתי חתיך ואתלט, נוצץ כמו אלף שמשות וחזק כמו פלדה ממאדים, אך בתוכי חשתי ברוך קטלני שלא הצלחתי להבינו. ידעתי שזאת המיניות שלי, שזה מה שאני בעולמי הפנימי, אך במראָה התרבותית של אותן שנים, לא יכלתי להזדהות עם אף אחד ולומר, זה אני. לעומת זאת, קטיה חיברה אותי לגמרי למי שהרגשתי שאני, בעולמי החיצוני: מלך, כריש וזיין בינלאומי. בתור בן זוג לנסיכה הרוסיה שלי, ידעתי שאני מייצג עבורה בדיוק את אותו הדבר, כלומר, את כל מה שאי פעם חיפשה בגבר: מלך, כריש וזיין בינלאומי. התאמנו בול. לא הפריע לה שאני הומו כשם שלא הפריע לה, שהיא עצמה, לסבית. למרות שהיינו פרועים על כל הראש, רצינו סרטים סטרייטים. הרפתקאות המין והייצוג החברתי של החיבור ביננו היו כל כך מבריקים והוליוודיים מעבר לדמיון, שלא יכלנו אלא לצרוח ביחד מרוב אושר. וכך, לא רק שהיינו ליבת החבר'ה שלנו המתרגשים, גם נראינו מצוין ביחד: קטיה חתיכה אקזוטית עם פנים ארוכות ועיניים כחולות ענקיות, אני גבוה ודקיק, עם רעמת שיער טרבולטה ג'ון וזין של שלושה צול לפחות.

             ***

הסמים באמת היו החיבור הרוחני והמיני שלי עם קטיה. עמוק אל תוך הלילה בחדר שלי, הקראתי לה לאור נרות טקסטים מטורפים שכתבתי ובין הפלה של ראש אחד בבאנג למשנהו, קטיה סיפרה לי על החיים המוזרים שהיו לה בניו יורק ובברלין. נגענו הרבה אחד בשנייה ובאיזה שהו שלב, לאחר שהתפשטנו, היינו מתלטפים שעות מבלי לדבר. ברגעי השיא, לאחר שעות של חקירה פולשנית ורוטטת של נפלאות הגוף האנושי בלונה פארק עסיסי של שני המינים, היינו שוכבים בתאווה אדירה ומגיעים לאורגזמות חזקות שפיצצו אותנו בצילצולים רועשים ומכות חשמל צבעוניות, עטופות בצמר גפן מתוק.

              ***

היום אני וקטיה לא בקשר. בסוף אותה תקופה נסעתי לחיות קצת באיטליה וללמוד צילום בבית ספר פרטי במילאנו, וקטיה התחתנה עם איש זר ועשתה אתו ילד. נפגשנו לסיבוב שני של שיגועים לאחר כמה שנים ממש במקרה, אבל זאת הייתה סגירת מעגל ולא התחלה מחדש. ערב אחד ישבנו בגינה פנימית של מסעדה ברחוב אלנבי. אכלנו סלטים גדולים עם לחם בחמאה, שתינו יין אדום בכוסות מבריקות ואורות החצר דלקו, והבנו, שמיצינו לכל החיים. היום, למרות שאנחנו עוקבים אחד אחרי השנייה ברשתות החברתיות באדיקות, אני בספק גדול אם נשוב אי פעם להיפגש.





נכתב על-ידי
איתי שקד
אמן, הרפתקן אמנות, כותב בכיף. גוגל: "סיפורי העיר"
הדף נקרא 128 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי