תחתוני השטן (כתיבה חופשית #1)

השטן מריע בתחתונים כחולים עם לבבות. אתמול ישב בחדר שלו, מבואס מיום עבודה נוסף במשרד. רק חמישה מכתבי תודה. עתה הוא יושב בחדרו, מאזין למוזיקת ג'אז שלווה. לפני חודשיים קנה לעצמו גיטרה חשמלית, על מנת שיוכל לנגן את מיטב הלהיטים של שאול תחתיות –זוהי  עיר ללא הפסקה, אפשר לקרוא לה מועדון הריקודים והסמים של היקום. הסלב הגדול ביותר, - הוא ! – מופיע בעיר קרת בתחתונים הכחולים שלו ובמשקפי השמש שגנב משון לנון – זהותו הבדויה של ג'ון לנון –, ועומד מעל המתים, מעל הקברים הבוערים והכמרים הבוערים באש תופת, מרים את ידיו, וצועק בהתמדה את המילים: "שאלוהים ינשק לי את התחת!" מלווה את משפט החוכמה הזה בתנועה מגונה כזאת או אחרת, לפעמים צורח משום שהוא אוהב לגוון.

אלא שבחזרה בחדר הקר והחשוך, לא הכל יפה. החדר מבולגן, בדיוק כמו המחשבות שלו. ספרים ומחברות על הרצפה, מסטיקים לעוסים בכל מקום, קלמנטינה רקובה מתקופת המנדט הבריטי, ויתר מזכרות מאירועים שונים בהיסטוריה. הוא מתיישב אל המחשב ופותח קובץ וורד, כותב את המילים – "21 בנובמבר, 2020/יומני היקר," ושופך. שופך את כל מה שעל לבו. כעבור חמש דקות מפסיק, כוסס ציפורן ומיד יורק אותה. הולך לשירותים ונעמד מול המראה, באותם תחתונים כחולים עם לבבות. "אתה מבין שזה רק גימיק, ג'וני, אתה מבין?" מסתובב כדי לראות איך הם יושבים על התחת שלו. יפים, אבל מאוד לא... אחרים מ... מה שיש לצפות ממנו ללבוש. מעריצים שולחים שאלות. ובשאלות האלה שואלים – אתה באמת מסתובב בחליפה מחויטת ומשקפי שמש וכולך אדום ויש לך קרניים ואתה יכול לאבן אנשים עם המבט ואתה גרמת לעולם להיחרב ואתה בגדת באלוהים 

אתה בגדת באלוהים, נכון?"

עאלק מכתבי מעריצים. עאלק מועדונים, עלאק בגידה. כולה סיבוב על המאהבת, מי ישמע. ניפחו! הוציאו מפרופורציות! השמועות עפו לכל מקום והגיעו לאוזניו של הקדוש-ברוך-הוא והוא התעצבן כי בו לא בוגדים. אף אחד לא בוגד באלוהה! בייחוד, בייחוד לא המשרת הנאמן, שתמיד צריך להגיע לדייטים בזמן. שתמיד צריך להיות זה שמביא את המתנה, או את הפרח. ומי נתן על זה קרדיט, אה? אף אחד. אף אחד לא ידע ולא שמע ולא העלה בדעתו! שגם לשד  משחת כמוהו יש רגשות ומחויבות. 

התחתונים האלה היו התחתונים האהובים עליו. כן, היו אלה תחתונים של אלווין קליין שנמכרו בפחות מחמישים דולר, ועשו את שלהם לאורך השנים. הכל היה בסדר, הן נועדו רק לו, ואז דלפה התמונה לאינטרנט וכולם השתוללו כששמעו שהשטן לובש תחתונים כחולים עם לבבות. התדמית הקשוחה הזו שאפפה אותו נשברה, והציגה דמות שבורה ומבדחת שאותה אי אפשר לקחת ברצינות. 

אבל לילי נדבקה אליו ערב אחד, כשאלוהים השתכר מהתחת בשנת 39' משהו כזה. וכשאלוהים שיכור אי אפשר לעשות כלום, רק לברוח ולקוות שהוא לא יעשה איזו שטות. אז לילי הייתה שם, בבר הזה, ונדבקה אליו אל השטן. תגיד לא ליצורה יפה כמוה? תוותר על הזדמנות כזאת רק בגלל המונותאיזם המונוגמי שלו? ברור שתגיד כן וגם ותעלה את זה לרשת. ואז כמובן שהיא תצלם את התחתונים שלך, שהוא כל כך אהב. ובשנת 45' כשהוא יתפכח ויקבל הנגאובר ויראה מה עוללת בזמן שהוא הקיא ושכב ליד האסלה של היקום, הוא יפיל אותך. וידאג להראות לך מה זה, שתדע לא לבגוד באחד והיחיד, ועוד ללבוש את אותם תחתונים כחולים עם לבבות שלבשת (או לפחות טענת שלבשת) רק בשבילו.

השטן מכבה את האור וחוזר לחדר. העיניים כבדות, התודעה מעורפלת. שותה קצת ג'ין כדי שיוכל לכתוב בחופשיות את קטע היומן, ומעיף מבט במכתבי המעריצים שנחים בפינה. ערימה של גיליונות נייר רגילים שוכבת לידו, והוא מתלבט בין שתי אפשרויות. יומן או תשובה. תמיד היה דוחה את המשוב, במחשבה שהם יחכו. אבל בני תמותה מסריחים לא מחכים. גדלים ומתים ואוכלות אותם תולעים באדמה, ולפעמים הוא פוגש אותם בתחתיות אבל אף אחד לא באמת שם עליו יותר, אחרי מה שהוא עשה. אף אחד לא שם על שום דבר יותר בגיהינום. רק שכולם זוכרים לו את המעידה הקטנה הזאת, במועדון, ומריעים כשהוא לועג לעצמו בתחתונים הכחולים.