לילות שימורים

מלחמה מקצרת את החיים.תמיד שמעתי.
לא הכרתי את סבא שלי,הוא נפטר כשהייתי בילדותי.מסרטן אלים בקיבה.
כמו ילדים רבים אחרים דמיינתי סרטן בגודל בינוני שאכל לו את הבטן מבפנים.
אני חושבת שהסרטן בא לו מהילד שהיה לו ונלקח יום אחד במלחמה בזמן ששיחק עם חברים על גשר שלוש,ונפלה פצצה.
סבתא רצה עם הילד בזרועותיה הביתה ,לשטוף אותו.
היא לא הסכימה בשום אופן לשחרר אותו מחיבוקה,אז לקחו אותה לאישפוז ,את הילד לקבר.
למדתי שמלחמה זה רע עוד לפני שלמדתי שכולם רוצים להרוג אותנו.
למדתי יום בשנה שגם ילדים מתים כמו זקנים שגם אמהות אוהבות יכולות להסתובב במיטה שוב ושוב ולשמוע את ילדיהן הבלתי חיים, מסתובבים במסדרונות הבית פותחים וסוגרים דלתות.
לדעת איפה בדיוק לחפש ולא למצוא,אבות ממררים בחריקות ,אלה השיניים הרוצות לחזור להיות שיניי החלב.