פמיניזם בין כוכבי

זה היה יכול להיות רגע דרמטי, לולא מצאתי את עצמי תקועה בשירותים כשהפיפ.דאבליו צפצף והודיע לי על רשימת המבקשים להשתגר.

זה היה עוד אחד מהימים האלה שבהם הרשיתי לעצמי להיות בשירותים יותר מהנחוץ, הכול בגלל התוסף החדש שקניתי לזבולונה בשבוע שעבר.

התוסף הותקן על גבי האסלה וסרק את ישבנו של המשתמש. לאחר הזיהוי, הוא היה מפעיל את המוזיקה האהובה על בעל הישבן וגם מרסס בחלל השירותים את הריח שהוא מעדיף. 

זבולונה החללית שלי קיבלה את התוסף, כמו את שאר התוספים שנהגתי לרכוש, בהכרת תודה. כלומר, היא ממש אמרה "תודה" בכל פעם ששאבה את קוביות יציאותיי אל תאמ"י, תחנת האנרגיה הייחודית למיחזור יציאות.

כך באותו בוקר, בעודי נהנית מהרצועה המשובחת "טייפ מהאלפיים" שהזכירה לי נוסטלגיות נשכחות, תהיתי אם הייתי צריכה לרכוש את הגרסה המשודרגת של התוסף עם המכשיר הפעיל לחיטוב שומני הישבן. 

ביקשתי מזבולונה להציג לי את עמוד הרכישה ועיינתי בפרטי השידרוג. עם כל הישיבה הממושכת הזאת, מכשיר לחיטוב ישבן היה נדרש בהחלט.

לקראת סוף הרצועה המוזיקלית (ידעתי שזה הסוף כי שמעתי אותה לפחות פעמיים מאז שבוע שעבר. הו כן, זה היה שבוע שבו ביליתי הרבה זמן בשירותים) פיפ.דבאליו הקפיץ אותי משלוותי ודיווח בקול מתכתי:

אותרו שני מבקשים להשתגר. אסטריל שמשון. חברת מועצה ראשית בגלקסיות המאוחדות. אלקיון ארמדילי. חבר מועצה משני בגלקסיות המאוחדות.

כמעט נחנקתי כששמעתי את התארים. אנשים בדרגה כזאת גבוהה בחיים לא ביקשו להשתגר לפה!

המוח שלי התחיל להטיס השערות בקצב משוגע, מהר יותר מכפי שקוביות היציאה שהטלתי נשאבות בלחיצת כפתור אל התאמ"י.

אולי קיבלתי פרס? אולי מחפשים מתנדבת לאיזו פעולת חילוץ מתוקשרת? אולי רוצים לצוות אותי לאיזה משימת חלל מגניבה, חקר בין כוכבי או משהו? 

כבר דמיינתי את עצמי בחליפות חלל של הביוקר, קסדת פנים מנצנצת באור יקרות מעטרת את פניי, מקבלת איזה מענק יוקרתי למחייה באחת מחלליות האליטה של זורג. וואו, זה יהיה משגע.

באלפית השנייה זינקתי מחדר השירותים (את ה"תודה" האדיב של זבולונה שמעתי מהדהד כשכבר הייתי כמה קפיצות הלאה משם) אל הסלון לאשר את בקשות ההשתגרות בסריקת פסי השפתיים שלי.

זה היה עוד תוסף מגניב שרכשתי לאחרונה ומנע מבעל החללית לאשר בקשות השתגרות אלא אם הוא מחייך כלפי סורק פס השפתיים של המערכת. בחברה טענו שזה לצורך מניעת השתלטויות בלתי רצויות על החללית, אבל בואו, זה סתם היה גימיק שווה.

חמש דקות אחר כך הוד מגניבותם, כלומר חברי המועצה של הגלקסיות המאוחדות, הופיעו אצלי בזבולונה. 

אסטריל שמשון, אישה סגולת עור, שיערה עשוי מפל זהב מהמם, הייתה ללא ספק הבכירה מביניהם. היא סקרה אותי במבט קצר והמשיכה להסתכל סביב על פנים החללית בזמן שמר ארמדילי, גבר גוצי שבוודאי היה רואה חשבון בגלגולו הקודם בכוכב ארץ, וידא איתי פרטים בסיסיים.

"נעשה את זה קצר," אמרה אסטריל שמשון כשהחלק הטכני הסתיים, "קיבלנו דיווחים ששינית על דעת עצמך את שם החללית הזו שהיה בעבר-"

היא סימנה באצבעה למר ארמדילי לפתוח שוב את מסך הנתונים ההולוגרמי.

"-זבולון אקס ארבע, דגם משנת 2205 על פי הרישומים, ללא שום אישור או אסמכתא מטעם הגורמים המשפטיים המוסמכים לשינוי שמות של חלליות."

החיוך שהיה על פניי כשהגיתי את הפנטזיות על חליפת חלל וקסדה מנצנצת נמוג כמו לא היה שם מעולם. 

"מה?" זה כל מה שהייתי יכולה להביא את עצמי לומר.

"לפי תקנות המועצה של הגלקסיות המאוחדות, שינוי, עריכה או שיפוץ של שם חללית ייעשה רק לאחר צבירת ותק של 20 שנות אור בחללית, תוך אישור ו/או אסמכתא מהגורמים המשפטיים המוסמכים לשינוי שמות של חלליות." דקלם מר ארמדילי בלי למצמץ.

"אה," גמגמתי, "לא ידעתי שזאת פרוצדורה רשמית, עשיתי את זה בלי הרבה תכנון, מבינים? זבולון היה די מעפן ורציתי קול נשי שיבין אותי..." קולי דעך אל מול מבטיהם הלא מתרשמים, "אני אבדוק מה הטפסים ואמלא אותם, כמובן." סיימתי בקול קטן.

"אין צורך." אסטריל שמשון חתכה אותי בתנועה חלקה, "המקרה שלך הובא לעיוננו. לא יכולנו שלא לשים לב ששינוי השם של הזבולון אקס-ארבע שלך חורג מהחוקים המוקפדים לשמות של חלליות."

"כי קראתי לו זבולונה?" חיוכי חזר לפניי והתרחב, זאת חייבת להיות בדיחה.

"מפרט החללית שלך לא מאפשר להפוך את החללית הזאת לנקבה, גברתי." מר ארמדילי אמר בחומרה.

"אבל, אנחנו ככה כבר שנים-" התחלתי לומר

"כל תקופת זמן שבה חללית נקראה בשם שאינו לפי המפרט שלה או לפי רישום החלליות ההיסטורי של הדגם שלה," אסטריל היסתה אותי בקול רם, "תיחשב כתקופה של הפרת חוק שבגינה ייאלץ בעל החללית לשאת בעונש מאסר בכוכב ארץ לתקופה בלתי מוגבלת."

"מ-ה?" עכשיו כבר לא היה ניתן להחזיר את החיוך שלי, גם לא בעד כל התוספים שבעולם.

"אני ממליצה לך לשמור על שתיקה." אמרה אסטריל בקול קצת יותר עדין. "ממה שאני יכולה לראות, את לא מנויה עם שבט החלליות הפמיניסטי המוכר למועצה."

"מה... למה?" לרגע התבלבלתי. אני? לא פמיניסטית? שקלתי אם להיעלב.

"רישום הרכישות הגלקטי האחרון שלך מצביע על רכישת חליפות חלל, איפור זול ותוספים שטותיים מ'אנטי-אקספרס'. לוחות הנתונים ההולוגרמיים שלך מלאים במתכונים של פאדג' ועוגיות שוקולד צ'יפס. את מנביטה ירקות ועציצים באופן עצמאי וחיה כעקרת-חללית מזה עשור." הדיווח של מר ארמדילי היה מדויק באופן מכאיב. 

"מתוקה, עצה שלי." אסטריל הישירה אליי מבט נעים, "אפסי חזרה את זבולונה לזבולון כמו כולם והמשיכי הלאה. לא נטריד אותך שוב."

עברו כמה שניות של שתיקה שבהן נעתי מבלבול, להלם, לעלבון ובסוף לאכזבה שבכל זאת לא מדובר בחליפה מלאת סטייל וקסדה נוצצת.

נראה שחברי המועצה פירשו את שתיקתי כהסכמה.

"יש לך שעה." מר ארמדילי אמר לסיום. אסטריל קרצה לי ותוך כמה שניות שניהם נעלמו באבק זהוב, השתגרו חזרה מהחללית החוצה.

נשארתי לבד, עם הירקות המונבטים והעציצים, וזבולונה.

"פמיניסטית אמיתית הייתה מתעקשת עליי קצת יותר," זבולונה קינטרה אותי כשחיפשתי את הגדרות המפרט שלה לאיפוס מחדש.

"את יודעת, ההגדרות לפמיניזם הן מאוד מעורפלות-" התחלתי.

"מ'שתגידי." היא הגיבה לפני שהספקתי להמשיך ואמרה, "רק תני לי לגבות לך את המתכונים של השוקולד-צ'יפס לפני שאת מאפסת אותי."

שתקתי עד שנשמע קול דינג שהעיד על סיום הגיבוי.

"תודה." אמרתי לזבולונה, "אני לא אשכח אותך."

"הו, את לא תשכחי. בעצם, את עוד תתגעגעי אליי." אמרה זבולונה רגע לפני האיפוס וקולה פתאום היה נשמע קצת נקמני, "חכי תראי, זבולון לא יאהב את התוספים שלך כמוני."