דף חדש

עתלית החליטה שהיא פותחת דף חדש בערך פעם בחודש. ואחד לשבוע היא נשבעה שבחג הפסח הבא עם הניקיונות היא תשטוף את הפינות שתמיד לא הספיקה לנקות או לסגור, ובחצות השנה האזרחית היא תפטר מכל ההרגלים הרעים. אך הציפורניים נשארו כסוסות, המשקל סירב לרדת ואף עלה מדי פעם במרד משל עצמו. שום דבר לא השתנה מלבד מחברות יפיפיות בכריכת לבד, מחברות בציפיות משי מסין או מחברות דמויות קלף מאנגליה שהכילו הבטחות שמעולם לא התקיימו. 

בחלקן הגדול של המחברות תפס סעיף שינוי השם חלק גדול, כי כמה רחוק יכולה להגיע בחורה מהכרמל עם שם כמו עתלית? אמא שלה שהיתה יפה בצעירותה והזדקנה בכמישות מחמירת לב בדקיקותה, אותה דקיקות ששיוותה לה מראה של רקדנית בלט בצעירותה והפכה עם השנים למראה גבעול יפיפה שקמל, נהגה לספר שהם היו בדרך להופעה שכרסה בין שיניה בחודש שמיני שלידה הפתיעה והחלה ממש באמצע הופעה בחוף הים. 

"את צריכה לקחת את עצמך בידיים והכל יסתדר " הבטיחה אמה ורה, באמצע החופש הגדול שהחום שהיה אז סביר ביותר, הרגיש אז כשיא הלהט של כל הזמנים ובחדרה של עתלית היה רק מאוורר ישן וחורק. על מיטה קשה עם קפיצים חורקים היא נזכרה שהיא חוזרת לאוניברסיטה בלי חבר, ובלי עבודה גמישה אבל עם כוכבית של תנאי ענקית המרחפת מעל ראשה. היא הבטיחה לעצמה שבתחילת השנה האקדמית זה ישתנה. אז זה היה מזמן. 

היא נזכרה בזה שנעלה את הדירה הישנה ומסרה את המפתחות. היא גם חשבה על כל המחברות הישנות ושכבר חצי שנה היא לא כתבה יעדים. היא פשוט נכנסה לאוטו ויצאה לדרך חדשה.