מאיר ואני חיים בסרט
איתי שקד
11 לנובמבר
·
דקת קריאה, 168 מילים
יש לנו קשר משלנו, מתוק מאד, בנפרד מהעולם, שיר משלנו, איטלקי ומרגש, ותשוקה עסיסית, שזורמת ביננו כמו חשמל צבעוני בכל פעם שאנו נפגשים.
***
אנחנו חברים הכי טובים בלב, תמיד וכל הזמן, למרות שאנו מהלכים בנתיבי חיים מקבילים. אני דור חמישי תל אביבי, עכבר עיר מצוי - עבודה סביב השעון, חדר כושר לתוך הלילה וסטלה בחוף הים בשבת. ומאיר, שעלה לארץ מקוסטה ריקה לפני כעשור, מנהל מטבח קאריבי סואן במסעדה מצליחה בלב העיר, שוחה מרתון בשיטת T.I מתי שרק אפשר, וגם כמעט שלא רואה את הבית.
***
כשאנו נפגשים, כשזה באמת קורה, זה כמעט תמיד מתרחש בהקרנה של סרט. אנחנו מתחילים כל מפגש בחיבוק ונשיקה ארוכה. בקולנוע לב שבסנטר, ביס פלנט ברמת גן או בלובי ההוליוודי של הסינמה סיטי בגלילות - תוך כדי הרגע האינטימי המתמשך, אנחנו שומעים את הקולות מסביב והשריקות, אבל זה רק מחזק אותנו, עד לסיום המתוק. אנחנו לא זוג, אבל הרגעים שלנו יפים ומושלמים והמשיכה הטבעית מעססת את שנינו אל הטוב ביותר ששתי הנפשות המשתוקקות שלנו יכולות להציע.
***
הכרנו באפליקציית הכרויות של דובים, אבל שנינו מה זה לא.
***
המשך יבוא