הֱיוֹת מְשַׁעֲמֵם
נַחֵשׁ מָה? הַזְּמַן עָבַר כְּאִלּוּ כְּלוּם
לֹא נוֹרָא. הָעִקָּר הַכַּוָּנָה
הָעִקָּר הַמַּאֲמָץ, הִשְׁתַּדַּלְתָּ בֶּאֱמֶת
כָּךְ אָמְרָה הַחֲבֵרָה בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה
וְגַם הַמּוֹרֶה לַהִתְעַמְּלוּת
בְּסוֹף רִיצַת אַלְפַּיִם
וּמִדֵּי פַּעַם, לְעִתִּים
אָמְרָה גַּם אִמָּא
גַּם הַיּוֹם, אוּלַי כְּסוּג שֶׁל מוּם
תָּמִיד הִשְׁתַּדַּלְתִּי בְּכֹל נְשִׁימָה
לְהוֹצִיא מַשֶּׁהוּ מִבִּפְנִים כְּדֵי לֹא לְהִתְעַמֵּת עִם כְּלוּם
וּכְשֶׁאַתָּה נוֹתֵן הֵם לוֹקְחִים הִיא אָמְרָה
עַיִן תַּחַת עַיִן. שֵׁן תַּחַת שֵׁן
הַאִם עַל זֶה אַתָּה חוֹלֵם בַּלַּיְלָה
בִּזְמַן שֶׁאַתָּה שׁוֹכֵב יָשֵׁן?
כְּשֶׁאַתָּה צָעִיר אַתָּה מוֹצֵא הַשְׁרָאָה בַּאֲנָשִׁים
אֲבָל אָז זֶה קוֹרֶה רַק אַחֲרֵי שֶׁהֵם מֵתִים
וּכְשֶׁהָיִינוּ צְעִירִים כָּךְ הִיא אָמְרָה
אַף פַּעַם לֹא קָרָה שֶׁהָיִינוּ מְשֻׁעֲמָמִים
הָיָה לָנוּ זְמַן לְעַצְמֵנוּ , לְלֹא קֶשֶׁר לַאֲחֵרִים
יוֹם אֶחָד בִּתְחִלַּת שְׁנוֹת הַשְּׁלוֹשִׁים
אִישׁ אֶחָד אָמַר לִי זָכוֹר לְהִשָּׁמֵר
אִם כָּכָה תַּמְשִׁיךְ דָּבָר לָךְ לֹא יִשָּׁאֵר
וּבִצְעִירוּתִי אותו לֹא שָׁמַעְתִּי
אבל הַהַבְטָחוֹת שֶׁלְּעַצְמִי הִבְטַחְתִּי
עַל קֶרַח בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ קוֹפֵחַ נַמְּסוּ
אז לֹא דִּמְיַנְתִּי שֶׁאֶמְצָא אֶת עַצְמִי
לְבַדִּי אֶל מוּל הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ
מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתִּי בֵּינִי לְבֵינִי
שֶׁאֶהְפֹּךְ לִהְיוֹת הַיְצוּר שֶׁאֲנִי
דִּירוֹת שְׂכוּרוֹת, מְדִינוֹת זָרוֹת
מָתַיְשֶׁהוּ דִּמְיַנְתִּי שֶׁגַּם אִם זֶה יְקָרָה
בְּתוֹךְ כָּל זֶה אֶת תִּהְיִי אִתִּי
כִּי אַף פַּעַם לֹא ֶׁהָיִינוּ מְשַׁעְמְמִים
תָּמִיד הָיָה לָנוּ זְמַן לְעַצְמֵנוּ , לְלֹא קֶשֶׁר לַאֲחֵרִים
אַף פַּעַם לֹא שִׁעֲמַמְתִּי
מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁתַּעֲמַמְתִּי
כְּמוֹ שֶׁהַיּוֹם אֲנִי מְשֻׁעְמָם מֵעַצְמִי
נָחָשׁ מָה? הִיא אָמְרָה, מְצִיצָה לַשָּׁעוֹן
הַזְּמַן עָבַר כְּאִלּוּ כְּלוּם
לֹא נוֹרָא. הָעִקָּר הַכַּוָּנָה
הָעִקָּר הַמַּאֲמָץ, הִשְׁתַּדַּלְתָּ בֶּאֱמֶת
וַהֲכִי חָשׁוּב שֶׁתֵּדַע שֶׁאֲנִי כָּאן בִּשְׁבִילְךָ
נִפְגָּשׁ בְּשָׁבוּעַ הַבָּא