משבר זהות
צבי
27 לאוגוסט 2020
·
3 דקות קריאה, 434 מילים
ישראל של תחילת שנות השבעים הייתה צעירה וגאה לאחר ניצחונה המוחץ על מדינות ערב במלחמת ששת הימים.
זרם העולים התגבר אחרי שפל של מספר שנים ואני נער צעיר, הייתי חלק מהגל המתחדש של עולים מכל העולם שבאו להגשים חלום ישן.
בתקופה הראשונה בארץ נחשפתי מדי יום לאין ספור דברים חדשים אך ככל שהזמן חלף התמעטו אבל עדיין חידושים רבים ליוו אותי במהלך השנים הראשונות ואולי עד עצם היום הזה.
אירועים או חפצים חדשים נראו מפתיעים או מוזרים כמו למשל צעקות השמחה לגשם ראשון אחרי קיץ חם, פיצוח גרעינים, אגרטל מתרמיל של פגז, ארגז פעולה של מקלע ששימש כארגז כלים ביתי או חיילים במדים עם נשקים.
"גשם, גשם !!! " צעקה זהבה שישבה בקדמת הכיתה ליד החלון ומיד כולם רצו נצמדו לזגוגיות כדי לצפות במעט טיפות הגשם. אני נשארתי יושב כי באתי ממקום שהיו בו גשמים כל השנה.
שאלו אותי פעם מתי הרגשתי ישראלי לכל דבר ועניין וכמובן ששלפתי את התשובה מיד,
"זה היה כשהצלחתי לפצח גרעינים ללא עזרת הידיים" עניתי.
לאחר שעות רבות של ניסיונות הצלחתי להגיע לרמה גבוהה בפיצוח גרעינים.
המיומנות לפצח גרעין, להפריד את הקליפה מהליבה ולירוק את הקליפה כשאני יושב על הברזלים בפינת רחוב, הפכה אותי לשווה בין שווים.
את היום ההוא אני לא אשכח, שיחה בנאלית שפתחה את שערי החברה הישראלית.
הנה ציטוט משיחה רחוקה כל כך שבעיקר הייתה רצף של שאלות.
הוספתי תשובות שהייתי נותן היום וכך זה היה:
"מה אתה?" שאל.
"אני בן אדם" עניתי מופתע.
"לא, לא, מאיפה אתה ?" התעקש
"אני ממאדים זה הרגע נחתתי בצלחת מעופפת"
"לא, אתה לא מבין...מאיפה סבא שלך ?" המשיך להתעקש
"מארגנטינה..."
"לא, לפני ארגנטינה.." מיקד את השאלה.
"מה זה וועדת חקירה ממשלתית ??" מלמלתי לעצמי ופתאום הבנתי את כוונתו.
"מרוסיה," אמרתי בלי לדעת שמרגע זה קוטלגתי במחנה של האשכנזים.
"אז תגיד שאתה אשכנזי !!" אמר בחיוך או בגיחוך
"מה אשכנזי, אני יהודי, אני יהודי !!" הפעם אני התעקשתי
"ברור, אבל אשכנזי" שוב חיוך או גיחוך.
"וזה טוב ?" שאלתי בחשש מהתשובה.
"תלוי....אבל רגע, לא אמרת שאתה מדבר ספרדית ??" פתאום נזכר.
"כן" עניתי בביטחון כי זו הייתה השאלה הראשונה שנשמעה לי הגיונית.
"ואתה מדרום אמריקה.. אמריקה, אמריקה מדברים אנגלית, לא ??," אמר תוך כדי שמגרד את הראש ומיד המשיך לשלב הטעונים לעונש והמשיך,
"לא מסתדר לי משהו אתה יהודי, סבא מרוסיה, דובר ספרדית, מדרום אמריקה, לא מדבר אנגלית ובהיר עור." אמר תוך כדי שמגביר את קולו ומסתובב כאילו פונה לחבר הנאמנים.
אני חשבתי שבשלב הבא יבקש שאני אראה לו את השיניים, דווקא לא היה אכפת לי כי השיניים שלי אז היו טובות.
"בקיצור סבא שלך מרוסיה אז אתה אשכנזי" הוא פסק
כן, כן , אותו יום היה יום מיוחד בה הזהות הלאומית שלי הוגדרה וקוטלגה.
בגולה הייתי יהודי (100% כתית מעולה) ובארץ נשארתי למזלי יהודי, עולה חדש, אשכנזי, דובר ספרדית בעל שורשים רוסיים שיודע ואהוב לפצח גרעינים.
מרגע שקוטלגתי צעדתי עוד צעד קטן להשתלבותי בחברה הישראלית אבל בפנים, בפנים משהו בזהות שלי נסדק...
ה.מ.ה.נ
