התרסקות
הצילו.
פותחת דף חדש בוורד
כשקית חמצן בטיסת נוסעים
אני בזמן ה
ת
ר
ס
ק
ו
ת
אין לי אוויר
מנסה לייצר לעצמי נשימה
באמצעות קצות אצבעותיי
המתקתקות על המקלדת
אות ועוד אות
מגע המקשים כשל שקית הניילון
מתנפחת ומתרוקנת
בכבדות
האדמה נ
ש
מ
ט
ת
תחת רגליי
מי שאמור להיות הטייס איננו
רק חדשות מאיימות במסכים
דיילים ודיילות באוברולים ומסכות
קראתי כבר את כל המגזינים
הפעלתי וכיביתי את המזגן הקטן מעל ראשי
סגרתי את תריס החלון
ושוב פתחתי
הזזתי את הכיסא מעט לאחור, ככל שיכלתי
אך הריתוק הארוך למושב הצר
במטוס ללא טייס
ללא חמצן
כמעט ומנצח אותי
הדף נקרא 89 פעמים
2 תגובות
הבו לי דף באקראי
בצע לוגין על-מנת להגיב
כאן
תודה יעל
חיבוק חזרה לך ולכל מי שזקוק
ליאת שולחת לך חיבוק גם כשאני לא מכירה אותך אישית. השיר שכתבת כמו קפסולת זמן, כמו פריים מצולם של מה שאנחנו חווים ומרגישים בימים אלה. נשימה, חיבוק. עוד יבואו ימים טובים בהם ננסוק מעלה.