שָׁעוֹן קִיר

זְרִיחָה אֲפַרְפַרַה כְּעוֹר גְווִיָה.

הַיּוֹם כְּעוּבַּר נֵפֶל,

מַתְחִיל כְּלֵידַה שְׁקֵטָה.

גַּם שְׁנֵי סִפְלֵי קָפֶה לֹא מַחְזִירִים

 אֶת הַלְמוּת הַלֵּב.

הַתְנוּעוֹת הָאוֹטוֹמָטִיוֹת שֶׁל הַגּוּף

מָעֲבִירוֹת אוֹתִי דֶּרֶך סִימוּלַצְיַה שֶׁל יוֹם.

מֵאֲחוֹרֵי לוּחַ הָשָעוֹן

 יֵשׁ נִימִים דַקות

 בָּהֵן נִקְרַש הַדָּם.

בְּתוֹך הַשָעוֹן

עַכָּבִישׁ מֵת שֶסִיֵים לִטְרוֹף אֶת הָשְנִיוֹת שֶנִלְכֵּדוּ בַּמֵחוֹגִים

עַד תוֹם

וְגָוַוע .