ארמון ענקי של מראות...

בבית ספר אומרים שיש אלוהים אחד.
אז איך יכול להיות שאלוהים של אימא מרשה לנסוע בשבת ואלוהים של המורה בתיה מעניש על זה? שהאלוהים של סבתא זורה לא מרשה להדליק אש בשבת והאלוהים של אבא מסכים? 
אני מתחבאת מתחת לעץ הגדול והעצוב שלי בשדה הגדול ליד הבית של נחשון. אתמול באו משם תנים מפחידים שייללו "אוּ" "אוּ" "אוּ" כל הלילה עד שאבא גירש אותם. 
עצי עצוב מאז שכרתו את כל החברים שלו ונשאר לבד. אל תדאג עצי, אני חברה שלך. למה אלוהים הסכים שעצי יישאר לבד..?

היום הלכתי על צעדים של כל מיני אנשים. גם של ילדים וגם של גדולים כדי לדעת מה הם חושבים על אלוהים. איש גדול אחד צעק עלי כשדילגתי על הצעדים שלו וחשבתי את המחשבות המפחידות שלו.
בטח יש לו אלוהים של הכנסייה איפה ששולחים את כל הילדים שאין להם אבא ואימא.
אלוהים של אשתו של דוקטור פרנקל הוא גרמני . היא כל הזמן צועקת נאצים נאצים הוא הולך כל הזמן כפוף כזה עם המזוודה שלו כל הזמן ממהר לבקר חולים. שאלתי אותו על אלוהים והוא אמר לי בשקט במבטא יקי שאין אלוהים.
סיפרתי לסבתא זורה שהוא אמר שאין אלוהים, והיא שאלה אותי מה אני חושבת אם דוקטור פרנקל ירצה להתחתן איתה?
אימא צעקה עלי היום אחרי שתפסה אותי עם מלא אבנים בפה. לא סיפרתי לה שחיפשתי את אבן הקסמים שאם שמים מתחת ללשון היא תענה על 3 משאלות כמו בסיפור שקראתי. שמתי מלא אבנים. והפה שלי התמלא בבוץ. המשאלות שלי להיות כבר גדולה שאוכל לאכול מלא שוקולד, להיות כבר גדולה שאגור ליד דוד יהושוע בתל אביב ואלך כל יום לים, ועוד משאלה סודית.
אימא תפרה לי לפורים תחפושת של פרח ורוד. הלכתי בשדה הגדול ליד עוד פרחים אדומים וצהובים. וכל הזמן הרגשתי שמישהו מצלם אותי מלמעלה. ולפעמים גם מהצדדים. כל פעם שניסיתי לחפש את מי שצילם אותי הוא התחבא ונעלם. בסוף כבר התרגלתי. "אולי אתה אלוהים" ? "אני לא אלוהים. "אז מי אתה ?" ,
"אני זה את כשתהיי גדולה, ואלוהים שלח אותי לשמור עליך".. ומאז יש לי סוד, כל בוקר שאני מתעוררת אני אומרת לך בוקר טוב, ואת קורצת לי, וכשנמאס לי להיות ילדה קטנה כמו עכשיו אני משחקת אתך בהחלפות, ואני עכשיו אני הגדולה שמסתכלת כמו אלוהים על אני הילדה הקטנה והחמודה וככה יש עוד אני ממש גדולה שמסתכלת על עוד אני ועוד אני שמסתכל על אני 1 שמסתכל על אני 2 שמסתכל על אני 3 וזה המשחק שאני וגם כל האניים שלי הכי הכי אוהבים
ובכל פעם הם מציצים עלי מכל מיני כיוונים כמו ארמון ענקי של מראות.
ואלוהים ...הוא הכי שמח. הכי שמח כי הוא גם אחד כמו שאני וגם המון המון כמו כל האניים שלי שמשתקפים בארמון המראות.


האיורים מהנט
נכתב על-ידי
EINBAR
יושבת בדרמסאללה הודו במרחב מיוחד למספרי סיפורים. בזכוכית מגדלת ובמראה לא סימטרית פוקחת עין לבחינה מחודשת של הכליות ובעיקר של הלב.
הדף נקרא 92 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי