תֵּל אָבִיב עִיר שִׁירָה

הָעֲרָפֶל שֶׁבָּא מֵהַיָּם וְשׁוֹטֵף אֶת רְחוֹבוֹת הָעִיר,

הָאֵינְסוֹפִית,

בְּשִׁירֵי מְשׁוֹרְרִים.

נְעָרוֹת צְעִירוֹת עִם כַּלְבֵיהֶן הַקְּטַנִּים,

גּוֹלְשִׁים לְלֹא חֻלְצָה צוֹעֲדִים יְחֵפִים,

אוֹפַנַּיִם בִּשְׁבִילִים,

שְׂדֵרוֹת עִם סַפְסָלִים,

זְמַן אַחֵר,

בְּמֵמַד שָׁלֵם,

לֹּא מַצְלִיחַ לְהִסְתַּיֵּם. 

***

זִכְרוֹנוֹת אַהֲבָה שֶׁל קַיִץ וּסְתָו,

וְחֹרֶף מְמֻשָּׁךְ,

הָעֲרָפֶל בָּהִיר, הָאוֹר כֹּה זַךְ,

בְּעִיר שֶׁאוֹרוֹתֶיהָ נוֹתְרוּ דּוֹלְקִים,

בַּחַלּוֹנוֹת,

עַל הַגַּגּוֹת, 

בְּמִרְפָּסוֹת הַמִּגְדָּלִים.

מַסּוֹק צְבָאִי נִכְנַס לְתוֹךְ עָנָן

וְנֶעֱלַם

מֵעַל הַיָּם.