ראש השנה

בערב התאספנו בכוורת, שהוקמה בסיפון מעל מנוע העיוות. היה זה ערב השנה החדשה והספינה המתה מהתחדשות והתרגשות, מריחות תבשילים עשירים בקינמון וציפורן ומשירי חג. 

מיקה ושלמה רצים ברגליים יחפות במסדרון העליון שמשקיף על רחבת הטקס, משחקים משחק שחוקיו לא לגמרי ברורים. אני לא מעירה להם, הם חמודים מידי.

קברניטי עשר הספינות נאספו על הבמה לשיר את השיר הגדול, שמספר לנו כל שנה כיצד יצאנו אל המרחבים השחורים והפכנו אותם לביתנו, לאחר שגן העדן הקדום הושמד כי זללנו את פרי עץ הדעת וזנחנו את זה של עץ החיים. 

הם חושבים שזו אגדה. ואני, המחשב, נותנת להם לחשוב כך, מתוך רחמים.