בַּיִת נָעוּל
ו.ד. סנודגראס
פרס אקדמית המשוררים הלאומיים בארה"ב 1973
בַּיִת נָעוּל
בתרגומי
כְּשֶׁנָּסַעְנוּ בַּחֲזָרָה, חוֹצִים אֶת הַגִּבְעָה,
הַבַּיִת עוֹדֶנּוּ נִצָּב
נֶחְבָּא בְּקֶרֶב הָעֵצִים, תָּמִיד פָּחַדְתִּי ,
פַּחַד מְטֻפָּשׁ שֶׁמָּא יַעֲלֶה בָּאֵשׁ.
אוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְרֹץ אֵלָיו.
הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַדְּבָרִים טוֹבִים מִדַּי.
וּבְכָל זֹאת, תָּמִיד מְצָאתִיו
נָעוּל הֵיטֵב בָּטוּחַ וְיַצִּיב.
פַּעַם הִזְכַּרְתִּי זֹאת , כְּבְּדִיחָה.
אֲנִי וְאַתְּ דִּבָּרְנוּ עַל הָאַבְּסוּרְדִּיּוּת שֶׁבַּחֲרָדָה
מִפְּנֵי קִנְאַת אֵל נִסְתָּר
בְּמַזָּלֵנוּ הַטּוֹב.
הַשְּׁכֵנִים מֵהַחַוָּה לְיַד מַשְׁגִּיחִים שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר
שֶׁלֹּא נִפְגְּעוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָהַבְנוּ.
הָיָה עָלַי לְהָבִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים מַגִּיעִים אֶל סוֹפָם הָרָקוּב.
אֲסָמִים, בָּתִּים, רִהוּט.
שְׁנֵינוּ חֲזָקִים יוֹתֵר בְּיַחַד מֵאֲשֶׁר לְבַד.
צָמַחְנוּ בְּיַחַד.
כָּל מָה שֶׁבִּרְשׁוּתֵנוּ עָלוּל אוּלַי לְהִשָּׂרֵף
אֲבָל אֲנִי וְאַתְּ יוֹדְעִים מָה חָשׁוּב,
יֵשׁ לָנוּ סֵדֶר עֲדִיפוּיוֹת,
כָּךְ לְפָחוֹת אָמַרְנוּ.
רָאִינוּ חֲבֵרִים בּוֹגְדִים.
צָפִינוּ בְּהִתְרוֹקְנוּת הָאַהֲבָה.
אָמַרְנוּ שֶׁכְּמוֹ לִבְלוּב בַּטֶּבַע
כָּךְ הָאַהֲבָה יְכוֹלָה לְהִזּוֹן מִשִּׂנְאָה וּמִמִּרְמָה.
הִזְהַרְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מִפְּנֵי הַבּוֹרוֹת
אֲבָל, לֹא נִחַשְׁנוּ,
שֶׁתְּתַעֲבִי אוֹתִי וְשֶׁתִּשְׂנְאִי כָּל מָה שֶׁהֲכִי הֶעֱרַכְנוּ.
הַבַּיִת עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד נָעוּל , כְּפִי שֶׁנִּצָּב
בְּמֶשֶׁךְ הַשְּׁנָתַיִם שֶׁחָלְפוּ מֵאָז שֶׁעָזַבְתְּ.
כַּמָּה חֲפָצִים חִלַּקְנוּ וְכַמָּה הִתְבַּלּוּ.
נוֹתַר מַסְפִּיק כְּדֵי שֶׁאֶחֱזֹר מִדֵּי פַּעַם.
אֲנַחְנוּ אֵלּוּ שֶׁגָּנְבוּ וְהָרְסוּ אֶת הַכֹּל.
הָיִינוּ צְרִיכִים לָדַעַת מֵרֹאשׁ.