אדים

בבוקר רוג'ר הבחין בטביעת אצבע שמנונית מתריסה בטבור הראי הענק, זה היה בזמן הגילוח והמים הרותחים כיסו את הראי באדים סמיכים. רוג'ר אהב את המלון הזה, עם החלונות הנשקפים לשדרה שלמטה, העצים הנוקשים על הזגוגיות מבחוץ, וחדר האמבטיה, המרווח והמואר והנקי ללא רבב. 

בערב כשהתקלח והאדים כיסו את דלת הזכוכית שם לב לכיתוב שהופיע מתוך האדים. כתב סתרים שחיכה לרגע המתאים, "עשירים מפונקים בני זונות, נמאס לי לשרת אתכם". לא חשב להתלונן, מתחת לכבודו, נבהל קצת מכתב האישום הזה שצץ אל מולו. התנגב במגבת הרכה והצחה, התלבש, התבשם, אסף את חפציו וירד לעשות צ'ק אוט עוזב את המלון בחופזה.