בקיץ 86' אלירן וקנין היה נסיך

היו לו עיניים כחולות. כחולות וענקיות. ממש כמו לאבא שלו. היה לו שיער שחור וחלק, עם שביל באמצע בלי פוני, ממש כמו לאבא שלו, רק שלאבא היה שיער אפור. היה לאלירן וקנין פה גדול וחיוך ענק, שחשף רווח בשיניים ושתי גומות חן, גם כן ממש כמו לאבא. בכלל, אלירן הרגיש כהמשך ישיר של הגיבור הלאומי החזק ביותר ואהוב הבריות, אבא שלו, שתמיד ישב בלי חולצה עם שרשראות זהב מנצנצות וחזה חלק, מוקף בחברים בפינת הקפיטריה, מעשנים בשרשרת ומשחקים שש בש מהבוקר עד הערב.

יש מעט מאד מרוקאים עם עיניים כחולות, גדולות ויפות כמו של אלירן. בכלל, עיניים כחולות ושיער שחור, הילד השמנמן עם עור המוקה הרגיש כמו סופרמן מהסרטים. בבריכה של הסמינר ברמת אפעל, כשאבא מנהל את הקפיטריה וכולם כבר מבינים עד כמה הוא גדול, אלירן אכל בחינם נקניקיות עם חרדל ושתה טרופיות ענבים כל היום ובהחלט הרגיש מבורך מעבר לכל דמיון.

הטיסה שלו סביב מדשאות המתחם הייתה מהנה ביותר. מה זה מהנה, גן עדן. אלירן וקנין רץ חופשי עם עיניים עצומות ולונגי הודי קשור סביב הצוואר, מרגיש את חום השמש אדום בעפעפיים, רוח חמה בשיער, מותח את ידיו המאוגרפות קדימה כדי שיכוונו את הריחוף השמיימי - אופוריה. אלירן מדמיין שהוא מרחף בשמי ניו יורק המנצנצת, כמו בסרט שהקרינו אתמול על הדשא בשיכון, בדרך לפגוש את לואיס ליין אהובתו, שזו בעצם קרן לויה, נסיכת תימן היפייפיה, הילדה מהבניין ממול, שהוא כל כך אוהב.

הקיץ השנה מפוצץ בדברים טובים. אמא חזרה הביתה לתמיד, אבא קיבל לנהל את הקפיטריה עד אחרי החגים, קרן הסכימה לעשות אתו חבורה סודית במגלשה שבגן המשחקים, ומעל הכול, זאת הפעם הראשונה שלא נתנו שיעורי בית לחופש הגדול! בכלל! בקיץ הזה, כול הקצוות בחייו של אלירן וקנין התחברו לחלום אחד, חופשי ונהדר.

רגשות חזקים מחממים את ליבו של אלירן. כשהוא יושב עם קרן לויה על כיסאות הנוח לאחר הרחצה, רטובים ומטפטפים, מתנשמים ומתנשפים, הוא חש בפעימות ליבו דופקות חזק. למעשה, הן מפמפמות כל כך בעוז, עד שאלירן יכול לדמיין את האיבר השובב קופץ מחזהו אל הדשא הירוק, מדלג כמו אורח מסרט מצויר בין אימהות וילדים שיושבים על שפת הבריכה עם מצופים צבעוניים, מקפץ בגאווה לתוך הג'קוזי, משפריץ כמו מזרקה וצוחק. כיף חיים. השמחה כל כך גדולה, שאלירן לא יודע איך להכיל את רגשותיו.

מהפינה שלו עם קרן על כיסאות הנוח הנעימים, בשמש, שחומים ונוצצים מטיפות המים הקרים והכלור, אלירן וקנין מרגיש שהעולם כולו שלהם. שלו. מה זה שלו - אין תחרות. נסיך!