ישו נוסע בזמן
אום
7 למרץ 2020
·
2 דקות קריאה, 293 מילים
ישו נוסע בזמן
מביטה ימינה, בערפל כבד של טרום ערות אני רואה אותו בזוית העין, בחור תמים למראה, בחליפת פסים תכולה ולבנה, שנראית כאילו יצאה מירחון אופנה קוטור של עידן קדום, הוא יוצא מהחדר ומביט בי, עורג לתמיכה, מתוסכל ותוהה
"אל ייאוש ישו" אני אומרת לו, " חזור לחדר, המשך לנסות, זה חשוב".
הוא חוזר לחדר ואני מתענגת על חלקיקי המשפטים שאני מצליחה לשמוע מצידה השני של הדלת, הנאמרים בקולו הרך והמרגיע, מתכרבלת במילים שמורגש כל כך שהוא חש בכל רמ"ח אבריו שאמירתן היא נגיעה ישירה באלוהות : "רק אהבה תביא אהבה...הכעס אם כל חטאת ...הלחי השניה.. השבת ניתנה בשביל האדם ולא האדם בשביל השבת"...
המלמולים בחדר עולים ומתחזקים כרחש המעיין המתגבר, הנימוס הוא המעצור האחרון... הקולות בחדר רוטנים על 'בגדיו החדשים של המלך' : "מה כל הקלישאות האלה? יללה !! עוד מתייפייף של העידן החדש הביאו לנו.. אין פה מרצים נורמליים ? "
בהדרגה עוד ועוד קולות מצטרפים לנהמה שנשמעת כמו גל של לינץ' בהתהוות.. מעבר לדלת אני מרגישה איך ישו מתכווץ..
אוהה.. ישו ישו.. נחתת גם הפעם בגלגול שיגמר לא טוב.. אבל באמת מה חשבת לעצמך ? מעונות הסטודנטים? אוניברסיטת חיפה? שנות האלפיים ? דחילק... לא מצאת מקום או זמן מתאימים יותר להתגלגל אליהם?
כל שתאמר כבר נאמר, אני חושבת לעצמי...איזה תסכול...אפילו ישו לא יכול לחדש לנו דבר…
---
ערה מזמן אבל עוד מתכרבלת, מגלגלת את החלום, משחזרת רסיסי תחושות וקטעים קטנים שעדיין לא התפוגגו ותוהה כמה נביאים פוטנציאלים עברו בינינו מימי התנ"ך ועד היום מבלי ששמנו לב, אנחנו עסוקים מכדי לשמוע, כל אחד מאתנו הוא משיח קטן בפוטנציה וכולנו חכמים...שבעים ממטיפים.
העם בחרדת נטישה ונצמד לשליטים ואיש איש ברמה האישית מתחזקים על בסיס קבוע סתירה פנימית בין הפחד מאהבה והרדיפה אחריה...מה תוכל לחדש לנו?
ואם באמת יבוא משיח ברעש הזה... מי בכלל ישים לב?
---
מילה יפה – תשומת לב...<3
