אני לא נותן שמות לשירים

הנסיון לתאר תחושות במילים 
הופך למיץ תפוזים, 
זרחני וסחוט, צורב בגרון.

אני רוצה לומר דברים מלאי חן,
אני רוצה להיות חינני.

בחוץ שרב, בפנים מאוורר קטן ומאובק, 
שבעיקר עושה רעש, 
ויחד עם צליל המקרר נוצרת הרמוניה.

הכרתי מישהו שרקד לרעשי רקע, 
לא היה לו צורך בקצב או מנגינה 
כדי לנוע באופן יפהפה, 
ואני קינאתי בחן ובחינניות שלו גם יחד.

נזכרתי שזו כבר לא העונה של התפוזים.