דרך קשתו

הוא החליט לחיות את השיר. קם בחמש בבוקר ויצא את ביתו. הייתה לו תכנית, לצעוד אל היער ולדרוך קשת, אבל מגורים באמצע נתניה הקשו עליו. בכל זאת לצעוד מנתניה אל היער הקרוב זה רחוק. הוא כבר חשב להתפשר על חורשה אבל אז נזכר שבשיר יש גם נהר, וברבורים, ובנתניה אין. הוא התחבט מה לעשות. את הקשת הכין לו אבא כשהיה בן חמש מענף וחוט דיג. כעת, כשהוא בן חמישים ושש, ימים אחדים אחרי שאביו נפטר, החליט שזה הזמן להשתמש בה. העץ כבר היה יבש, והיא נשברה כבר במתיחה הראשונה שניסה לעשות. ויתר על השיר ועל התכנית ונכנס לסניף מקדונלדס הסמוך.