רַק תֵּדַע שֶׁהָיִיתָ
בַּהַתְחָלָה אַתָּה עוֹד שָׂמֵחַ
אַחַר כָּךְ מַתְחִילִים הַסְּדָקִים
וְהָאוֹר שֶׁבַּנֶּפֶשׁ בּוֹרֵחַ
כְּשֶׁכֻּלָּם מִסְּבִיבְךָ עֲסוּקִים
זֶה כּוֹאֵב בִּימֵי הַהֻלֶּדֶת
בְּשִׁשִּׁי, בְּשַׁבָּת, בַּחַגִּים
כְּשֶׁתְּחוּשַׁת הַלְּבַד מִתְחַדֶּדֶת
וְהַזְּמַן רַק מֵרִיץ מְחוֹגִים
עוֹבֵר לוֹ עוֹד יוֹם, עוֹד שָׁבוּעַ
אַךְ הַטֵּלֵפוֹן לֹא מְצַלְצֵל
וְהַשֶּׁקֶט הַכֹּל כָּךְ קָבוּעַ
מִתְחַבֵּק עִם דְּמוּתְךָ כְּמוֹ צֵל
הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּלֵּב מִתְחַלֶּפֶת
בְּחִיּוּךְ מְאֻלָּץ וְכָפוּי
הַחַיּוּת שֶׁהָיְתָה מִתְנַדֶּפֶת
וּמַקְשָׁה לְהַרְגִּישׁ שׁוּב שָׁפוּי
וְכֻלָּם מִסְּבִיבְךָ בִּקְבוּצוֹת אוֹ זוּגוֹת
מוֹצְאִים חֲבֵרוּיוֹת חֲדָשׁוֹת
וְאַתָּה רַק עוֹלֶה אֶת אוֹתָן מַדְרֵגוֹת
וּבְרֹאשְׁךָ הַתְּחוּשׁוֹת הַקָּשׁוֹת
וְאָז הַחִיּוּךְ הַכָּפוּי נֶעֱלַם
נוֹתַר כָּעֵת עֶצֶב שָׁבִיר
בִּשְׁתֵּי הָעֵינַיִם, עָמֹק בַּלָּבָן
כָּזֶה שֶׁקָּשֶׁה לְהַסְתִּיר
וְאַתָּה שׁוּב סוֹפֵר סֵרוּבִים שֶׁקִּבַּלְתָּ
וְכַמָּה דְּלָתוֹת נִסְגְּרוּ
חֲבֵרוּיוֹת, מַכָּרִים, אֲנָשִׁים שֶׁאָהַבְתָּ
שֶׁחָתְכוּ, שֶׁעָזְבוּ, שֶׁעָבְרוּ
וּבִפְנִים סְעָרָה מִתְחוֹלֶלֶת בְּשֶׁקֶט
לֹא רוֹאִים שׁוּם עָשָׁן, אַךְ יֵשׁ אֵשׁ
הַפָּנִים לֹא יַסְגִּירוּ, שְׂפָתְךָ מְאֻפֶּקֶת
כִּי עֶזְרָה אַתָּה לֹא תְּבַקֵּשׁ
וְאוֹתָהּ אָהֲבָה - כַּמָּה הִיא חֲסֵרָה
שֶׁהוֹתִירָה נִצָּנֵי גַּעְגּוּעִים
מֵהַהִיא שֶׁהָיְתָה אֲבָל לֹא נִשְׁאֲרָה
שֶׁעָשְׁתָה בְּלִבְּךָ כֹּה נָעִים
וְאָז כְּשֶׁתְּחוּשַׁת הַמַּחֲנָק מִתְהַפֶּכֶת
וְעוֹשָׂה אֶת דַּרְכָּהּ לַנְּשָׁמָה
שָׁמַעְתָּ מִין קוֹל שֶׁאָמַר:"זְמַן לָלֶכֶת"
בֵּין דִּמְדּוּם הָעֵרוּת לַשֵּׁנָה
וְעַכְשָׁו מְאֻחָר לְהַגִּיד שֶׁטָּעִיתָ
כִּי לֹא הִגִּיעַ לְךָ סוֹף כֹּה עָצוּב
אָז אִם אַתָּה שָׁם, רַק תֵּדַע שֶׁהָיִיתָ
מַשְׁמָעוּתִי וְחָשׁוּב וְאָהוּב
.............................................................
חבקו את האנשים הבודדים בחייכם
הביטו בעיניים של האנשים השקופים מסביבכם
הקשיבו לאנשים הסגורים שרוצים להיפתח בפניכם
ושימו לב לאנשים העצובים שלידכם, גם אם הם רק מחייכים.
בעקבות הפוסט של אופיר ענבר