תמימות

הייתי ילדת יישוב, כזו שיוצאת החוצה יחפה. 

זה לא שביישוב הבלטות לוהטות פחות בשיא אוגוסט, אבל האני-מאמין שלי, על איך ילדת יישוב אמורה להיות, בער לי יותר.

האמונה הזאת, הובילה אותי אחרי ההוא עם הכפכף. זה לא שילדי יישוב הולכים עם כפכף אחד, אבל הוא כן. 

אני רק זוכרת עץ ילדותי בפינת הרחוב ושתהיתי למה קר כל כך והאם זה בגלל שאני יחפה.

מאז, אוגוסט מעלה בי סלידה מקפיאת דם ואני שורדת אותו עם נעליים ומיני שכבות, כאילו אני מינימום בסיביר.

 כפכף לקח לי את החום של אוגוסט. 

זה לא דבר שילדת יישוב לעולם תשכח. או כל ילדה אחרת. 

נכתב על-ידי
איילת .ב.
הדף נקרא 102 פעמים
אהבתי חיבבתי
תגובה אחת
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי