האסם

כְּבָר מִמֶּרְחָק יָכֹלְתָּ לְהָרִיחַ

אֶת רֵיחַ הַמָּכוֹן שֶׁהִתְאַבֵּךְ בַּאֲוִיר.

רֵיחוֹת שֶׁל גַּרְעִינֵי דּוּרָה,

חִטָּה וְשֶׁמֶן  דָּגִים הִתְעַרְבְּבוּ 

בַּחֲלַל הַמַּהְבִּיל שֶׁל הַקַּיִץ 

וְהִתְגַּבְּשׁוּ לְנִיחֹחַ כָּבֵד וְשַׁמְנוּנִי.

עֲרֵמָה שֶׁל שַׂקִּים 

נֶעֱרְמָה בְּאִי סֵדֶר,

בַּד מְחֻסְפָּס 

מִתְפָּקֵעַ מֵגַּרְעִינִים.

כְּשֶׁנָּגַעְתָּ חַשְׁתָּ שֶׁאַתָּה נוֹגֵעַ 

בְּמַשֶׁהוּ חֲזַק וִיסוֹדִי 

כְּמוֹ הָאֲדָמָה מִּמֶּנָּה

רָחַקְנוּ בַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן.

הַיּוֹם הָאָסָם הוּא גְּוִיָּה,

חָלָלוֹ הָרֵיק גָּדוּשׁ זִכְרוֹנוֹת מְאֻבָּקִים

עַל גַּגּוֹ, שֶׁפָּעַם הָיְתָה בּוֹעֶרֶת 

חֲנֻכִּיָּה חַשְׁמַלִית בְּחַג הָחֲנֻכָּה 

מִזְדַּקֶּרֶת אַנְטֶנָה שֶׁל סֶלְקוּם. 

תָּקוּעַ בְּאֶמְצַע שׁוּם מָקוֹם, 

שֶׁגָּוַע וּבָּא אֶל קִצּוֹ. 

מַצֵּבָה מִתְקַלֶּפֶת לַיָּמִים 

בָּהֶם הָיִינוּ קְרוֹבִים 

לְאַדְמַת הַיַּחַד וְלֹא אִישׁ לְעַצְמוֹ

וּלְחֶלְקַת אֱלֹהִים הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ, 

סוֹף סוֹף חָפְשִׁיִּים 

כָּל אֶחָד לָמוּת לְעַצְמוֹ.