הָרְחָבָה

כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, רָחָב לְבָבִי

נִפְקְחוּ עֵינַי לִרְוָחָה,

גּוּפִי הִתְפַּשֵּׁט לִצְדָדָיו

יָדַי הָיוּ אֲרֻכּוֹת  כִּכְנָפַיִם

רַגְלַי נִטְּעוּ  חֲסוֹנוֹת בִּמְקוֹמָן,

כְּתֵפַי נִפְרְשׂוּ הַצִּדָּה 

קָרְבוּ  יָדַי נְכוֹנוֹת 

לְחִבּוּק עַז וּמָתוֹק,

כְּסֻפְגָּנִיָּה בַּחֲנֻכָּה

אוֹרוֹ עֵינֵינוּ כְּלַפִּידִים,

לִבּוֹתֵינוּ בְקוּ זֶה לְזֶה

וְלֹא נִפְרְדוּ כְּצֵל הוֹמֶה זֶה לְזֶה..

כְּיוֹנִים.

נכתב על-ידי
שולה ברנע
סופרת ומשוררת
הדף נקרא 50 פעמים
אהבתי חיבבתי
אין תגובות
בצע לוגין על-מנת להגיב כאן
הבו לי דף באקראי