בצורת

הרבה זמן שלא כתבתי.

זה לא שלא היה לי מה לשתף, כמו שלא הצלחתי להניח את האצבעות על המקלדת בצורה הזאת.

בזמן שלא כתבתי, חשבתי.

שהפכתי לאלה שמתרפקים על העבר הענוג, תקופה בה לא היו רשתות אבל היו חברתיות, כשאדם היה אומר לך היישר לתוך האוזן את שעל ליבו, ישוב לצידך בעוד בר כשלמולנו כוסות משקה ריקות.

היום אלה אותן שטויות אך בצורת פוסט ויראלי.

הבר היה קצת יותר טוב, נראה לי.