האנגאובר בזבולון
עליתי על החללית זבולון. לילה נוראי של וויסקי. לא זול. הכי יקר שמצאתי בבית. אחד ששמרתי עוד מהמשבר של 2084. אישי, לא כלכלי. הבורסה לא נפלה. הלב שלי נשבר באותו לילה. מתישהו בקיץ. אולי אוגוסט. חזרתי מאורנוס. קניתי טקילה ווויסקי. את הטקילה שתיתי ביומיים. הוויסקי נשאר. אמרתי נשתה אותו אחר-כך. כשתהיה סיבה טובה. לקח לי 16 שנה. לא קרה כלום טוב אתמול אבל אמרתי זין. שש עשרה שנים מזויינות לקח לי להגיד זין. לקחתי אותו לחללית ושמתי על טייס אוטומטי ועפנו קיבינימט מהארץ. מלא טבק, מלא וויסקי, מעט כוח כבידה.
לחשוב שפעם הייתי חוטף מחלת ים. עכשיו לא מזיז לי כלום. עוד כוס, עוד טבק. חשבתי לאסוף פצועות. חשבתי לפתוח טינדר. חיפשתי איזו מילפית שתחבק אותי הלילה. שתתן לי להרגיש גבר חזק ואז תלטף אותי כמו ילד. עצרתי לתדלק וקניתי מלא שוקולד. פרה עלית חרא אבל זה מה שהיה. הייתי גמור. אם הייתי על ידני מטיס בטוח הייתי שובר את החללית ושובר לעצמי ת׳פרצוף. אחרי השוקולד כבר התחלתי להקיא. אחרי זה לקחתי כדור שינה, נכנסתי לתא וכיוונתי להתעורר בפלוטו. בפלוטו יהיה טוב.
האנג אובר נוראי. הגרביטרון מקולקל כבר כמה שבועות. זה לא מזיז לי ברגיל אבל עם ההאנג אובר זה קשוח מאד. יש מעט מדי אור שמש בפלוטו אבל זה טוב להאנג אובר. אני חושב על ההורים שלי. חושב על הארץ. חושב על 2084. היא היתה שנה רעה מאד אבל 2090 היתה ממש גרועה.
אני חייב להתגלח.