שמתי לב
אנשים באים והולכים ,
אבל לא הרבה דברים משתנים ,
חלקם משאירים לי כאב גדול ,
כמו מאובנים שקבורים באדמה שלי ,
הם לא באמת שם , אבל הם שם ,
כל דקה שהרגשתי את עצמי ,
את כל גופי חי ופועם ,
וכל דקה שבה הייתי בשפל גדול ,
אבל עדיין חי ,
לא הרבה דברים משתנים ,
אבל אנשים באים והולכים לי ,
ומשנים אותי ,
אני שוקע יותר ויותר בעצמי ,
אבל משהו תמיד עוצר אותי ,
כמו אהבה ,
רגע לפני שלאף אחד לא אכפת ,
לרגע למישהו אכפת ,
לרגע מניחים את הראש על הכתפיים ,
מביטים רחוק ,
אני יודע שאף אחד לא מבטיח נצח ,
אני סך הכל בן אדם שמנסה לחיות בתוך כל הדבר הזה
שמתי לב
הדף נקרא 37 פעמים
אין תגובות
הבו לי דף באקראי
בצע לוגין על-מנת להגיב
כאן